בבוקר הרגשתי כבר טוב וכשחשבתי שאני חוזרת לשרת את גבירתי הרגשתי אפילו עוד יותר טוב ושטפתי פנים חזק בשביל להתעורר וכאילו להוציא מחדש את כל הכוחות והמרץ שלי והשתעלתי קצת אבל ניסיתי לעצור את זה אבל אחר כך חשבתי שעדיף שאני אוציא את כל השיעול בבית לפני שאני הולכת לגבירתי והתחלתי להשתעל בכיור בכונה והשיעול גרם לי להשתעל עוד יותר וזה אפילו קצת שרף לי בגרון וקצת ירדו לי דמעות אבל המשכתי עד שהרגשתי שהגרון שלי כבר יבש ואז שטפתי שוב את הפנים והלכתי להכין תה בשביל שהגרון שלי יהיה רך ויכאב פחות. ישבתי עם התה ועם המחשב אבל קמתי די מהר והתחלתי להתארגן ולקחתי גם בגדים להחלפה למרות שלא ידעתי אם גבירתי תרשה לי כבר לישון אצלה כי אולי היא תחשוב שאני עוד חולה ושאני יכולה להדביק אותה.
קצת לפני שרציתי לצאת אמא שלי התקשרה ושאלה איך אני מרגישה ורק אז שמתי לב שהקול שלי נורא צרוד ומוזר כזה ואמא שלי קצת נבהלה מזה אבל אמרתי לה שכבר לא כואב לי הגרון ושזה רק מרוב שהשתעלתי הקול שלי נהיה ככה ודיברתי איתה בעמידה ובלי הרבה סבלנות כי כבר רציתי לצאת והיא כאילו עיכבה אותי ולמרות שיכולתי להמשיך לדבר איתה מהדרך זה לא נראה לי מתאים ורציתי לסיים את השיחה בבית ורק אז ללכת. בדרך כל הזמן חשבתי על זה שאני צרודה ככה ואיך אני אדבר עם גבירתי עם הקול הזה ומה היא תגיד ושאולי היא גם תחשוב שאני עוד חולה בגלל זה אבל החלטתי שזה לא משנה ואני אהיה היום המשרתת הכי טובה שאני יכולה להיות כי כל השבוע לא שירתתי את גבירתי וזה לא מגיע לה שאני ככה אתפנק כל כך הרבה זמן. לפני שהגעתי לבית של גבירתי קניתי זר פרחים גדול ורציתי לקנות לגבירתי גם מתנה ממש אבל לא ידעתי מה ולא רציתי לבזבז את הזמן והחלטתי שאולי מחר בבוקר אני אלך לחפש משהו אם גבירתי לא תצטרך אותי אצלה. כשפתחתי את הדלת בבית של גבירתי ממש התרגשתי כאילו אני חוזרת למקום שאני אוהבת ושלא הייתי בו הרבה זמן וכבר רצו לי המחשבות על איך אני אסדר ואנקה ואולי אפילו אבשל משהו או שאני אכין עוגה. נכנסתי והבית של גבירתי היה די מסודר ונקי וניסיתי לבדוק אם היא ניקתה אותו אתמול במקומי ואפילו הרחתי כל מיני פינות לראות אם יש ריח של חומרי ניקוי אבל לא ידעתי להחליט והתחלתי לסדר את המיטה של גבירתי ואת המטבח ואת הסלון כי בכל מקרה הרגשתי שאני צריכה לעשות את זה ולא לבדוק מה גבירתי עשתה כשלא הייתי. כששטפתי כלים התחלתי כבר לחשוב מה לבשל לגבירתי ואז חשבתי שאולי בכל זאת לפני שאני אבשל אני אנקה את הבית כי לא הייתי אתמול ועכשיו כאילו יש לי עבודה של יומיים להספיק והשתדלתי למהר והתחלתי לטאטא את כל הבית ולנקות אבק ואז לקחתי את הדלי והסמרטוט עם הרבה חומר ניקוי והתחלתי לשטוף את הרצפה בהתחלה בחדר של גבירתי ואז עברתי לסלון ופתאום נזכרתי שאני צריכה לשאוב אבק וכאילו כל הימים האלה שלא עבדתי קצת בילבלו אותי ושכחתי את הסדר של העבודה ופחדתי שבגלל זה אני באמת אפספס משהו כי אני בדרך כלל משתדלת לעבוד מאוד מסודר ואז באמצע גבירתי התקשרה וסגרתי את השואב אבק ועניתי לה והיא שאלה מה אני עושה ואמרתי לה שסידרתי את הבית ושאני מנקה עכשיו והיא שאלה איך אני מרגישה ואמרתי לה שאני כבר ממש בריאה ובדיוק כשאמרתי את זה הרגשתי שוב את השיעול ככה מדגדג בגרון וזה מוזר כי עד אז מהבוקר לא השתעלתי ובדיוק כשהיא שאלה זה כאילו כמעט התחיל והייתי צריכה להתאפק אבל לא השתעלתי וגבירתי אמרה שנהיה לי קול סקסי ואני צחקתי ושמחתי שהיא אוהבת את זה כי פחדתי שהיא תיבהל מזה כמו אמא שלי ואז היא אמרה "את לא עובדת קשה היום נכון?" ואני אמרתי לה שאני רק רוצה לנקות את הבית ואולי לבשל משהו וזה לא הרבה והיא אמרה "אמרתי לך לא להשתגע עוד יהיו לך מספיק ימים לעבוד" ואני ניסיתי להסביר לה שאני ממש צריכה את זה ורוצה לנקות ושאני כבר בריאה וביקשתי שתרשה לי לנקות את הבית כמו שצריך והיא אמרה "טוב חמודה תנקי את הבית" ואז ביקשתי ממנה אם אני יכולה גם לבשל והיא אמרה "נראה אולי נבשל יחד כשאני אחזור" ולא רציתי להתווכח ואמרתי "כן גבירתי" למרות שלא רציתי שנבשל יחד אלא שאני אבשל לה ואפילו עוד לפני שהיא תחזור כדי שהאוכל יהיה מוכל בשבילה כשהיא חוזרת אבל ידעתי שאני לא יכולה לעשות את זה כבר ואני באמת צריכה לחכות כמו שהיא אמרה.
המשכתי לנקות ושמחתי שאני יודעת שגבירתי מרשה לי לעשות את זה ורוצה שאני אנקה וזה נתן לי המון מרץ ואחרי ששטפתי את הסלון שוב נזכרתי שאני מבולבלת וששכחתי את הכביסה אבל כשבדקתי ראיתי שאין כביסה והבנתי שגבירתי עשתה את זה בעצמה ולא יכולתי לכעוס עליה כי זאת אשמתי שלא הייתי אצלה והיא צריכה את הבגדים אבל זה היה נורא מאכזב שכאילו לקחו לי את העבודה אבל אחר כך כשהלכתי לחדר שלי ראיתי את כל הכביסה הנקיה בערימה על המיטה שלי והתפלאתי שלא ראיתי את זה קודם ואז נזכרתי שבכלל לא נכנסתי לחדר שלי מאז שבאתי ושהתיק שלי בכלל עוד בכניסה והבאתי אותו לחדר ואז ישבתי לקפל שם את כל הכביסה וסידרתי בארונות ואחר כך המשכתי לנקות את החדר ואז את הכניסה והמסדרון ואחר כך גם את האמבטיה והשירותים ולא רציתי לעשות הפסקה והחלטתי שאני יאכל רק אחרי שאני אסיים לנקות כי הרגשתי כל הזמן שיש לי המון עבודה בגלל כל הזמן הזה שלא הייתי אצל גבירתי ושאני קודם כל צריכה לסיים הכל.
אחרי שכל הבית היה נקי הלכתי לאכול ופתחתי את המקרר והוא היה כמעט ריק וזה היה נורא עצוב כי ישר חשבתי על גבירתי ואיך אין לה אוכל למרות שזה טיפשי מצידי לחשוב ככה כי ברור שגבירתי לא נשארה רעבה רק בגלל שלא הייתי אצלה ולא בישלתי. הוצאתי משהו מההקפאה והכנתי לעצמי ובינתיים רשמתי בדף של הדיאטה את מה שאני אוכלת ואחרי שסיימתי לאכול גם הכנתי לי קפה וישבתי וניסיתי להתחיל להכין רשימה לקניות כי שוב הרגשתי שבגלל שלא הייתי אצל גבירתי הרבה זמן אני צריכה להתחיל לחזור לעצמי ולסדר את הבית ולדאוג לדברים שגבירתי סומכת עלי שאני אדאג. ניסיתי לחשוב אם לעשות כבר את הקניות והסתכלתי על השעון והתלבטתי כי זה גם לא היום של הקניות ולא היו דברים ממש דחופים חוץ מדברים שאני אצטרך לבישול אבל לא ידעתי מה אני אבשל וניסיתי לחשוב ולהחליט ורשמתי את זה על דף נפרד והחלטתי שכשגבירתי תבוא אני אשאל אותה אם זה בסדר ואז אני אלך לקנות את הכל מהר ואני אוכל לבשל. סידרתי עוד קצת את הבית ובדקתי שלא שכחתי כלום וסידרתי מחדש את הפרחים בארגטל בסלון וישבתי קצת אבל ישר קמתי ושוב הסתובבתי בבית ובדקתי שהכל מוכן והכל בסדר כי לא הרגשתי נוח כשישבתי ככה בלי לעשות כלום. ככה עבר הזמן עד שגבירתי פתאום דפקה בדלת ואני רצתי לפתוח לה וסידרתי את השיער והבגדים עוד שניה לפני זה ונורא התרגשתי מזה שאני אראה אותה סוף סוף וכשפתחתי את הדלת היא חייכה ואמרה "שלום משרתת" ואני אמרתי "שלום גבירתי" והבטן שלי התהפכה וירדתי על הברכיים וחיבקתי את הרגליים שלה ונישקתי אותן גם וגבירתי ליטפה לי את הראש ואמרה לי לקום ואני קמתי ושמתי את התיק שלה במקום והיא ליטפה את הפנים שלי ככה ואמרה "יפה שלי" ואני הרגשתי כאילו היא בודקת כמה השמנתי בפנים אבל עמדתי מולה ככה והסתכלתי עליה ולא התביישתי מזה ואז היא חיבקה אותי ושאלה איך אני מרגישה ואמרתי לה שאני מרגישה מצוין והתחלתי לספר לה איך ניקיתי וסידרתי את כל הבית לכבודה והיא אמרה "בואי תראי לי" ונורא שמחתי מזה והלכתי והראיתי לה איך הכל נקי ומסודר והיא כל הזמן אמרה "יפה מאוד משרתת" וזה ממש עזר לי להרגיש שאני חוזרת למסלול וזאת היתה הרגשה טובה וכשגבירתי ראתה את הפרחים היא אמרה "וואו" וממש שמחה ואני גם נורא שמחתי שבחרתי זר כזה גדול ומרשים ואמרתי לגבירתי שזה לכבודה וזה בתור תודה על איך שהיא דואגת לי ושומרת עלי. ואז גבירתי התישבה בסלון והדליקה טלויזיה ושאלה אותי אם לא שמעתי על הפיגוע ואמרתי לה שלא ושאלתי איזה פיגוע וישר התחלתי לדאוג והרגשתי מנותקת כזאת והיא סיפרה לי שהיה פיגוע בתחנה המרכזית וראינו יחד קצת חדשות ואני הייתי בהלם גם מהפיגוע וגם מזה שבכלל לא ידעתי את זה והתנהגתי כאילו הכל רגיל ושמח כשגבירתי באה. אחרי כמה דקות גבירתי שאלה אם בישלתי ואמרתי לה שלא כי היא ביקשה שאני אחכה והיא אמרה "נכון אבל לפעמים את לא שומעת בקולי" וניסיתי להיזכר בדברים שלא שמעתי בקולה ואני תמיד משתדלת כן לעשות רק מה שהיא אומרת. גבירתי שאלה מה חשבתי לבשל ואמרתי לה שהכנתי רשימה של קניות ורשימה של בישול וגבירתי אמרה "תכיני לי כוס קפה ונשב על זה" ואני הרגשתי שזה אולי היה מיותר וטיפשי ככה להתרכז בדברים שעשיתי וכאילו לשכוח את הצרכים שלה ולא לשאול ישר אם היא רוצה קפה למרות שהיא לא אמרה את זה בכעס אבל אני הרגשתי מאוכזבת קצת מעצמי.
הכנתי לה קפה והיא ישבה והסתכלה על הרשימה ואמרה שהיא לא בטוחה שיש את הכל בבית ואמרתי לה שוב שהכנתי גם רשימה של קניות ושאני יכולה ללכת לקנות את מה שצריך וגבירתי חשבה רגע ואז היא ביקשה ממני את הדף של הדיאטה שלי ואני רצתי להביא אותו והיא הסתכלה וקראה ולא אמרה כלום ואני עמדתי שם והייתי במתח ממה שהיא תגיד כי עוד היה לי בראש הקטע הזה עם העוגיות שאכלתי בלי לשמור ונזכרתי איך הרגשתי רע עם זה ואיך הרגשתי שגבירתי מתאפקת לא לכעוס עלי רק בגלל שהייתי חולה ואז היא שמה את הדף בצד ואמרה לי ללכת להביא את המשקל וידעתי שעכשיו כבר אני לא יכולה לרמות ושעכשיו כל האמת תצא גם כלפי גבירתי וגם כלפי עצמי וזאת האחריות שאני צריכה לקחת על מה שאני עושה והבאתי את המשקל והתחלתי להוריד את הבגדים וגבירתי חיכתה ושוב החזיקה את הדף של הדיאטה ביד וקצת רעדתי אבל אמרתי לעצמי שאני צריכה להיות אמיצה ואחראית ואז עליתי על המשקל וגבירתי לא הסתכלה ושאלה אותי "כמה?" ואני הסתכלתי ולא האמנתי כי יצא שירדתי יותר מחצי קילו וביקשתי לראות מה כתוב בדף על הפעם האחרונה שנשקלתי כי חשבתי שאולי אני לא זוכרת נכון וגבירתי הראתה לי את הדף ואני עליתי שוב על המשקל וחיכיתי כמה שניות שהמספרים יפסיקו לרוץ שם וגבירתי שוב שאלה "כמה הוא מראה?" ואני אמרתי לגבירתי והיא רשמה את זה בדף ואמרה לי "כל הכבוד את בדרך הנכונה" ואני אמרתי לגבירתי שאולי משהו לא בסדר עם המשקל וזה לא יכול להיות והיא חייכה ואמרה "את רוצה לקנות שוב משקל חדש?" ואני אמרתי "לא גבירתי" ופחדתי פתאום שהיא שוב תכריח אותי לקנות משקל מהכסף שלה וזה באמת לא נעים וגם טיפשי כי זה משקל חדש לגמרי ואמרתי לה שזה פשוט לא הגיוני לי והיא אמרה "היית חולה ולא אכלת הרבה השבוע. המשקל לא משקר" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה לי להחזיר אותו לחדר וכשהייתי בחדר לפני ששמתי אותו במקום עליתי עליו מהר שוב לראות אם בכל זאת לא טעיתי קודם בקריאה אבל הוא הראה אותו דבר ושמתי אותו במקום וחזרתי מהר לסלון וגבירתי כבר כיבתה את הטלויזיה ועמדה שם ואמרה "אני הולכת להתקלח" ואני שאלתי מה לבשל בינתיים והיא אמרה "אל תבשלי עדיין כלום. חכי לי" ואני אמרתי "כן גבירתי" ובינתיים שטפתי את הכוס של הקפה וסידרתי את המטבח והחזרתי את הדף של הדיאטה לתיק.
אחר כך חיכיתי בסבלנות שגבירתי תצא וחשבתי שוב על הבישול ואז היא קראה לי ואני באתי לאמבטיה והיא ביקשה שאני אסבן לה את הגב ואני סיבנתי את הגב ורציתי לסבן לה את כל הגוף ולפנק אותה אבל היא אמרה לי תודה ואני חשבתי שאני צריכה לצאת ואז היא אמרה לי להישאר שם ואני נשארתי והיא סגרה את הוילון והמשיכה להתקלח ואני חיכיתי ואז שמעתי שהיא סוגרת את המים ופותחת את הוילון והיא אמרה לי "תני לי מגבת" ואני הרגשתי שוב ששכחתי את התפקידים שלי והבאתי מהר את המגבת ורציתי לעטוף את גבירתי ולנגב אותה אבל היא רק לקחה את המגבת והתחילה להתנגב ורציתי לבקש סליחה על זה אבל גבירתי שאלה אותי פתאום "התקלחת כבר היום?" ואני אמרתי לה שלא ושאני אף פעם לא מתקלחת כשהיא לא בבית והיא אמרה "תיכנסי עכשיו" ופתאום הרגשתי שהיא ממהרת כזאת ושמהתחלה כשהיא באה היא היתה ככה וחשבתי שאולי יש אורחים והיא לא אומרת לי והורדתי את התחתונים והחזיה וגבירתי יצאה מהאמבטיה והמשיכה להתנגב ולהסתרק מול הראי ונורא רציתי לסרק אותה בעצמי אבל היא אמרה לי "כנסי להתקלח למה את מחכה?" ואני נכנסתי והתחלתי להתקלח מהר כי רציתי להספיק לסיים לפני שהיא יוצאת כדי שהיא תראה שאני לא מבזבזת זמן באמבטיה אבל לא הספקתי כי עוד כשהייתי עם הסבון היא אמרה שהיא יוצאת ושאני אסיים מהר והמשכתי להתקלח עוד יותר מהר ואחר כך התנגבתי וסידרתי את האמבטיה ויצאתי וגבירתי קראה לי מהחדר שלה וראיתי שהיא שמה לעצמה קרם גוף ושוב הרגשתי שהיא לא נותנת לי לעשות את הדברים שאני צריכה לעשות ושאלתי אם היא רוצה שאני אתחיל לבשל ואז היא אמרה "יש לי רעיון יותר טוב. את לוקחת אותי למסעדה היום" ואני הייתי בהלם כי בכלל לא חשבתי בכיוון הזה ועוד איך שהיא אמרה את זה שאני לוקחת אותה למסעדה ולא ידעתי מה זה אומר כי אני לא מכירה מסעדות ואני לא יכולה לנהוג ואולי אני יכולה רק לשלם על הארוחה וגבירתי קטעה לי את המחשבות האלה ואמרה "תבחרי לי בגדים מתחיל להיות לי קר" ואני אמרתי "כן גבירתי" וכשפתחתי את הארון ראיתי שאני רועדת מהתרגשות ואולי קצת מקור ובחרתי בגדים יפים לגבירתי וגם נעליים וחיכיתי לראות מה דעתה על מה שבחרתי אבל היא לא אמרה אם זה טוב או רע וכאילו פשוט קיבלה את הבחירה שלי ואז היא אמרה לי ללכת להתלבש גם ובדרך ניסיתי להיזכר איזה בגדים הבאתי ואם יש לי משהו מכובד ויפה כי לא ידעתי שנצא ובסוף לבשתי את אותו ג'ינס ובדקתי שאין עליו כתמים ואת החולצה השניה שהבאתי ואת המעיל וזה לא נראה הכי טוב כי אם הייתי יודעת שאני יוצאת הייתי בוחרת בגדים יותר מתאימים אבל כבר לא היתה ברירה ועמדתי מול הראי וניסיתי לראות אם זה בסדר ואם זה לא יוצא מגוחך לגמרי.
אחר כך גבירתי באה לאמבטיה להסתדר מול הראי ואני הסתכלתי כמה היא יפה וכמה אני מעריצה את זה שהיא תמיד מכובדת כזאת וזוהרת והיא ראתה שאני מסתכלת עליה ושאלה למה ואז אמרתי לה "גבירתי אני שמחה שאת נותנת לי להיות משרתת שלך" והיא חייכה ואז היא הסתובבה וליטפה לי קצת את הראש ואמרה לי "בואי חמודה שלי". בדרך ניסיתי לחשוב על מסעדות שאני יכולה להציע אבל גבירתי לא שאלה אותי בכלל ונסענו לאן שהיא רצתה וראיתי שהיא יודעת לאן היא לוקחת אותי וזאת היתה מסעדה מאוד יפה ועם אווירה כזאת שקטה ונעימה ונרות על השולחן וגבירתי בחרה איפה לשבת ואז קיבלנו תפריטים ואז גם הרגשתי מספיק אמיצה ואמרתי לגבירתי שאני רוצה לשלם על הארוחה וגבירתי צחקה קצת ואני אמרתי לה "בבקשה גבירתי אני רוצה את זה וחוץ מזה אמרת שאני לוקחת אותך למסעדה" וגבירתי הסתכלה עלי ואני חשבתי פתאום שאולי שמעו מסביב שאמרתי "גבירתי" ואני חושבת אפילו שראיתי מישהו שמסתכל וקיויתי שהיא לא תכעס על זה אבל היא בכלל לא התיחסה לזה והיא אמרה "טוב את צודקת. את משלמת" ואני אמרתי קצת יותר בשקט "תודה גבירתי" ואז בדיוק בא המלצר ושאל אם אנחנו רוצות להזמין ואני לא יודעת כמה זמן הוא עמד שם ואם הוא שמע את מה שדיברנו וקצת הסמקתי אבל גבירתי ממש התנהגה כאילו לא קרה כלום ואמרה לו שאנחנו עדיין לא החלטנו והוא הלך. אחרי שהזמנו את האוכל נזכרתי שלא לקחתי את הדף של הדיאטה ואמרתי את זה לגבירתי והיא הוציאה מהתיק שלה דף ועט ואמרה לי "תכתבי" ואני התחלתי לכתוב אבל ידעתי שיהיה לי קשה לחשב את האוכל הזה כי זה לא דברים שאני מכירה ואחר כך גבירתי לקחה את העט וגם את הדף ואמרה שהיא תשמור את זה בינתיים ואמרתי לה תודה.
היה ערב מדהים וכל האווירה של המסעדה הזאת היתה רגועה כזאת וכל הזמן הסתכלתי על גבירתי והערצתי אותה ונזכרתי כמה התגעגעתי אליה בימים האלה שלא שירתתי אותה וזה היה מוזר לי שכאילו משרתים אותי ואותה ביחד ושאני לא זאת שמגישה את האוכל ומפנה את הכלים למרות שכבר ישבנו הרבה פעמים בבתי קפה ואני מכירה את זה וכל הזמן ניסיתי לחשוב איך בכל זאת אני יכולה לשרת את גבירתי אפילו שאנחנו במסעדה ולא בבית אבל לא מצאתי דרכים. האוכל גם היה מעולה וניסיתי לחשוב אם אני יכולה לבשל דברים ברמה כזאת אבל ידעתי שזה יהיה לי נורא קשה והחלטתי שאני צריכה לנסות אולי בבית קודם לעשות דברים מסובכים ולא לבזבז את הזמן ואת הדברים של גבירתי על הנסיונות שלי. ישבנו שם המון זמן ועוד שתינו קפה אחר כך וגבירתי גם אכלה עוגה אבל אני הרגשתי שאכלתי יותר מדי ולא רציתי עוד לאכול עוגה וגבירתי רק נתנה לי לטעום קצת משלה והיא עשתה את זה עם הכפית שלה וזה היה בשבילי כמו חלום ככה והרגשתי שאני מתחברת אליה ושזה רק השיא של כל הערב הזה שהרגשתי כל כך קרובה אליה וכל כך אוהבת אותה ושוב הרגשתי את מה שפעם היה קורה לי הרבה שמרוב רגשות הלב שלי מתפוצץ כמעט ואני עוד מעט בוכה אבל התאפקתי. אחר כך גבירתי החזירה אותי הביתה ונתנה לי נשיקה והרגשתי את החום של הפנים שלה על הראש שלי ורציתי לשקוע שם ולא ללכת אף פעם אבל לא היתה ברירה ועליתי הביתה ואמא שלי כבר ישנה ורק כששכבתי במיטה שיחררתי את הכל וירדו לי דמעות של התרגשות טובה כזאת ולא היה איכפת לי כי בבית אני יכולה להרשות לעצמי.
לפני 18 שנים. 27 בינואר 2006 בשעה 10:28