קמתי בבוקר די מאוחר וקפצתי מהמיטה ואז נזכרתי שזה יום שישי ואני בבית אבל בכל זאת קמתי ואמא שלי כבר ישבה עם הקפה ועם עיתון ושאלה איך אני מרגישה ואמרתי לה שאני כבר בריאה והיא אמרה שהקול שלי נורא צרוד ושאלה אם כואב לי הגרון ואמרתי לה שלא ושאני לא יודעת למה הקול שלי ככה אבל באמת הוא היה אפילו יותר צרוד מאתמול. אחר כך היא שאלה איך היה לי אתמול בעבודה וסיפרתי לה גם איך עבדתי וגם איך גבירתי לקחה אותי למסעדה ואמא שלי מאוד התפלאה ואמרה שזה מאוד יפה מצידה ולא סיפרתי לה שאני שילמתי ורק אמרתי שגבירתי לא רצתה שאני אעבוד קשה ואבשל גם אחרי שניקיתי ושהיא רצתה לתת לי הרגשה טובה אז הלכנו למסעדה וראיתי שאמא שלי מתחילה לקנא אז ניסיתי לא לעשות מזה עניין למרות שכשסיפרתי לה הכל עלה לי מחדש בראש ודי התרגשתי כשנזכרתי בזה. הכנתי לעצמי קפה והלכתי להביא את הפתק של הדיאטה ורק אז שמתי לב שהשארתי את התיק אצל גבירתי כי אולי חשבתי שאני אישן שם והיא החזירה אותי הביתה אחרי המסעדה וככה גם הפתק נשאר שם וגם הארנק שלי ורשמתי בינתיים על דף אחר את הקפה ואז ישבתי עם המחשב וניסיתי לכתוב אבל כל הזמן חשבתי אם אני צריכה להתקשר לגבירתי ולהגיד לה על זה כי אולי היא בכלל לא שמה לב שהתיק שלי נשאר שם ואם הארנק שלי לא היה שם אז לא היה איכפת לי והייתי מחכה עד יום ראשון אבל לא ידעתי מה לעשות ולא היה לי נעים להתקשר וחשבתי אם גבירתי כבר ערה ואם זה בסדר. בסוף החלטתי להתקשר כי אחרי הערב במסעדה באמת הרגשתי קרובה לגבירתי ושאני יכולה להתקשר אליה להגיד דבר כזה והתקשרתי והיא ענתה די מהר וישר שאלתי אם אני מפריעה או אם היא ישנה והיא אמרה שלא ואמרתי לה ששכחתי את התיק אצלה והיא אמרה "כן חמודה ראיתי" ואז לא ידעתי מה להגיד כי לא היה לי נעים לבקש שהיא תביא אותו ומצד שני לא היה לי ארנק ולא יכולתי לנסוע באוטובוס ופתאום אמרתי "גבירתי היה לי נורא טוב אתמול" וגבירתי אמרה "גם לי היה טוב פיה קטנה" ואז שוב שתקתי קצת ובסוף מרוב שחשבתי על המסעדה נזכרתי שלא בישלתי לגבירתי אתמול ושאלתי אותה אם היא רוצה שאני אבוא לבשל והיא שאלה "עכשיו?" וחשבתי שאולי זה לא היה נכון לשאול אבל כבר שאלתי אז אמרתי "כן אם את רוצה" והיא שאלה איך אני אגיע ואמרתי לה שאני אקח כסף מאמא שלי וכבר חשבתי איך אני גם אגיד לאמא שלי שאני לא אוכלת איתה היום וקיויתי שהיא לא תהיה לבד אלא שהיא הולכת לסבתא שלי כי זה היה לא מתוכנן ככה וגבירתי אמרה "תשאלי את אמא שלך אם אין לה תוכניות איתך היום" ואני אמרתי "כן גבירתי רק רגע" והיא אמרה "תחזרי אלי עוד כמה דקות" ואני אמרתי "כן גבירתי" כי באמת זה לא נכון שהיא תחכה ככה על הקו.
שאלתי את אמא שלי מה התוכניות להיום והיא אמרה שהיא מתכננת לעשות קניות ושבצהריים אנחנו מוזמנים לסבתא שלי ושאלה למה אני שואלת ואמרתי לה ששכחתי את התיק אצל גבירתי ושאני צריכה לקחת אותו משם ואמא שלי אמרה "אין בעיה אני יכולה להקפיץ אותך לשם ונעשה יחד את הקניות" ואז אמרתי לה שחשבתי שאם אני כבר שם אני אבשל כי לא הספקתי אתמול ונגמר שם האוכל ואמא שלי הסתכלה על השעון ואמרה "את תספיקי גם לבשל וגם להגיע לסבתא אחרי זה?" וכבר לא היה לי נעים ואמרתי לה שאני לא בטוחה שאני אבוא לסבתא אם אני לא אספיק ואמא שלי אמרה שזה יהיה מאוד חבל לסבתא שלי כי היא ממילא רואה אותי רק פעם בשבוע והיא רוצה שאני אבוא והסתכלתי גם על השעון ואמרתי לאמא שלי שאולי אם נצא עכשיו אני יכולה להספיק ושמקסימום אני אגיע טיפה יותר מאוחר לסבתא וניסיתי כל הזמן לחשוב איך אני מתכננת את הזמן ובעיקר איך אני אומרת לגבירתי שאני אצטרך ללכת אחרי שאני אבשל כי היה לי חבל כי חשבתי כבר שאני אוכל להישאר שם אבל גם אמא שלי צודקת והרגשתי שוב שאני לא יודעת מה לבחור ומה לעשות והחלטתי שאני אגיד את כל האמת לגבירתי ושאני אעשה מה שהיא תגיד לי ולא איכפת לי מה זה יהיה ואני אתמודד.
התקשרתי לגבירתי ואמרתי לה שאמא שלי מוכנה אפילו להקפיץ אותי אבל שהיא ביקשה שאני אבוא לסבתא שלי אחר כך ואני רוצה גם לבשל ואני לא יודעת מה לעשות וביקשתי ממנה שהיא תחליט ותגיד לי ואני אקבל את זה וגבירתי חשבה רגע ואני הייתי במתח ואז היא אמרה לי בדיוק איך הזמן יכול להתחלק ואיך אני אבוא ונלך יחד לקניות כדי שנוכל להביא את הדברים במכונית ולא נבזבז זמן על המשלוח ואז אני אבשל מהר ואני אספיק ללכת לסבתא שלי אם הכל יעבוד טוב ואני אמרתי לה תודה ושמחתי שהיא מסכימה ושהכל מסתדר ושאני יכולה להספיק הכל למרות שזה אומר שאני לא אישאר אצל גבירתי הרבה אבל בכל זאת זה יום שישי וזה מאוד מיוחד שאני באה לעבוד שם ביום שישי והרגשתי גם שזה כמו מבחן כזה לראות אם אני באמת אצליח לעבוד טוב ולהספיק הכל לפי התוכנית.
התארגנתי מהר וראיתי שאמא שלי מתארגנת יותר לאט ואמרתי לה שאנחנו צריכות לצאת ואין זמן וממש התחלתי להילחץ ובסוף יצאנו וכל הזמן הרגשתי שאנחנו נוסעות לאט מדי ושאין זמן ושאני לא אספיק וניסיתי להירגע כי כשאני לחוצה אני גם יכולה לעשות טעויות בעבודה וזה יהיה הכי גרוע. בסוף הגעתי ונכנסתי לבית של גבירתי ורציתי כבר ללכת לקניות ולהספיק הכל ולקחתי את הרשימה וחשבתי שגבירתי גם תמהר אבל היא עמדה והסתכלה עלי ואמרה "וחיבוק לגבירתך לא מגיע?" ואני חיבקתי אותה ואמרתי "סליחה גבירתי" ואז ירדתי על הברכיים וניסיתי לשכוח מהכל ורק לשקוע שם ולשכוח שאני ממהרת כי באמת הייתי לחוצה מדי ואז היא אמרה לי "בואי" ורציתי לצאת והיא אמרה "לא שכחת משהו?" ואני ירדתי שוב על הברכיים ונישקתי את הרגליים של גבירתי ואמרתי שוב סליחה כי חשבתי שבאמת לא קיבלתי אותה יפה כשבאתי והיא הרימה אותי והסתכלה עלי וקצת פחדתי ואז היא חייכה ואמרה "התיק שלך חומד שוב שכחת אותו" ואני רצתי להביא אותו מהחדר ואמרתי שוב "סליחה גבירתי" ויצאנו. עשינו את כל הקניות וקיויתי שאמא שלי לא החליטה לעשות את הקניות שלה גם באותו מקום ושלא נפגוש אותה פתאום כי זה יהיה מביך למרות שהיא יודעת שאני עושה קניות והכל ובגלל זה כל הזמן בקניות הסתכלתי על כל האנשים וגבירתי אפילו אמרה לי שאני נראית לחוצה ושאני אירגע והשתדלתי לא להסתכל ככה יותר אבל לפעמים לא התאפקתי. אחר כך חזרנו לבית של גבירתי ועזרתי לה לקחת את כל השקיות וסידרנו הכל בארונות ואז גבירתי נעמדה לידי והחזיקה לי את הפנים מול הפנים שלה ואמרה לי "משרתת את חייבת להירגע את לחוצה וזה לא מוצא חן בעיני" ואני אמרתי לה שוב "סליחה גבירתי" והיא אמרה "אל תבקשי סליחה כל הזמן פשוט תירגעי יש מספיק זמן והכל יהיה בסדר אני לא רוצה שתעבדי בלחץ כזה" ואני אמרתי "כן גבירתי" וניסיתי באמת להירגע והרגשתי את הלב שלי דופק חזק וגבירתי אמרה לי לקחת נשימה עמוקה ואחר כך עוד אחת והרגשתי שאני באמת מנסה להירגע ואז היא אמרה לי להתחיל לבשל ואני לקחתי את הפתק שהכנתי וגבירתי בינתיים ישבה במטבח וראיתי שהיא לקחה מהתיק שלי את הפתק של הדיאטה ומהתיק שלה את הפתק שרשמנו במסעדה והעתיקה לשם הכל ואמרתי לה שגם שתיתי קפה בבוקר והיא שאלה אם אכלתי ואמרתי לה שלא והיא רשמה גם את זה והכניסה את הפתק לתיק שלי ואמרה לי לחשב בבית הכל ולראות מה המצב שלי ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה לי להמשיך לבשל כי באמת הפסקתי קצת כשדיברנו על זה.
ניסיתי לא להסתכל על השעון כל הזמן אבל מדי פעם כן הסתכלתי ובסוף באמת הספקתי הכל לפי התיכנון ושטפתי כלים וגבירתי הסתכלה בסירים ובתנור איך האוכל מתבשל ואמרה לי "את רואה שהספקת הכל?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ושוב הרגשתי איך היא יודעת הכל יותר טוב מראש במקום להילחץ ולהתבלבל כמוני ואמרתי לה תודה על זה והיא חייכה ואמרה שאחרי שאני אסיים את הכלים אני אתארגן ואלך לסבתא שלי כי מחכים לי שם ורציתי להישאר עוד לפחות עד שהאוכל יהיה מוכן אבל לא רציתי להתווכח וסיימתי לשטוף ולנקות את הכל וגבירתי עוד חיבקה אותי בדלת ואמרה לי לא לדאוג ושאת הטיפול של יום חמישי אני אעשה לה ביום ראשון ואמרתי לה שאני מבטיחה ושאני לא אאכזב אותה והיא אמרה "אני יודעת שלא תאכזבי אותי משרתת" וככה הלכתי לסבתא שלי עם ההרגשה הטובה הזאת. הגעתי דווקא די בזמן ולא מאוחר מדי וישבנו לאכול ורשמתי את הכל לפני זה ולא היה איכפת לי שסבתא שלי תשאל למה אני עושה את זה אבל היא בכלל לא שאלה ואני כל הזמן חשבתי בכלל על יום ראשון ועל הטיפול שאני אעשה לגבירתי.
אחרי הצהריים חזרנו הביתה והלכתי קצת לנוח ובערב דיברתי עם טלי וחשבנו לצאת אבל הייתי עייפה וגם התחיל גשם ולא בא לי לצאת ופתאום גם נזכרתי שרציתי לקנות מתנה לגבירתי ולא הספקתי אפילו לחשוב על זה אבל חשבתי שממילא עשיתי דברים יותר חשובים בשביל גבירתי היום ושאלתי את טלי מה דעתה ומה אני צריכה לקנות והיא לא ידעה להגיד לי ורציתי שאולי נלך יחד אבל ידעתי שלא יהיה מתי כי ביום ראשון גם היא עובדת וגם אני צריכה ללכת לגבירתי למרות שעשיתי את הקניות היום ופתאום התבלבלתי ולא ידעתי מה אני אעשה שם כל היום וחשבתי שאולי בכל זאת אני יכולה להספיק לקנות משהו אם אני אחשוב על זה בשבת ואדע מה בדיוק לקנות. בסוף לא נפגשתי עם טלי ואמרתי לה שאולי תתקשר לבחורה ההיא ותקבע איתה וישר אמרתי לה שלא תיכעס שאני אומרת את זה וטלי צחקה ואמרה שהיא לא כועסת אבל היא גם לא הולכת להתקשר אליה ובכלל אין לה את הטלפון שלה ורציתי להגיד לה שוב שתעשה משהו בכיוון אבל לא אמרתי.
לפני 18 שנים. 28 בינואר 2006 בשעה 8:10
