בבוקר היה ממש סוער וקר והתחלתי לפחד מהשיעור נהיגה כי זה רק השיעור השני שלי וחשבתי שהמורה יתקשר להגיד לי שאי אפשר לנהוג ככה ושנדחה את זה אבל הוא לא התקשר ופתאום נלחצתי מהזמן והתחלתי להתארגן ואז יצאתי לפגוש אותו ועמדתי עם המטריה ברחוב וראיתי איך כל האנשים הלכו מהר בגלל הגשם. כשהמורה הגיע חשבתי שהוא שוב יקח אותי למקום שקט אבל הוא אמר לי להיכנס לכיסא של הנהג ואני ישבתי שם והייתי רטובה מהגשם והוא שם את המטריה שלי מאחורה ואז הוא אמר לי "גם בגשם צריך לדעת לנהוג" ואני רציתי להגיד שזה רק השיעור השני ואני אפילו עוד לא מרגישה שאני באמת יודעת לנהוג אבל הוא אמר לי להתחיל כי חבל על הזמן ואני התחלתי לנסוע בזהירות וממש לאט וניסיתי לראות במראות כמו שהוא לימד אותי אבל בקושי ראיתי משהו בגלל הגשם והוא אמר לי לא לדאוג ושהוא יעזור לי והרגשתי איך אני מזיעה ונלחצת ונסעתי ממש לאט. אחר כך נכבה לי המנוע ברמזור והסתכלתי על המורה שלי והוא אמר "לא קרה כלום תתניעי" ואני התנעתי והמכונית קפצה קדימה והוא ניסה להרגיע אותי ואמר לי "לאט לאט כמו שלמדנו" והזכיר לי שהמכונית בהילוך ובינתיים צפרו לי מאחורה והסתכלתי בראי ולא ראיתי כלום בגלל הגשם ורציתי לצעוק ולצאת משם ולברוח אבל המורה הרגיע אותי ואמר לי לנסות שוב ושלא קרה כלום ושאני אתעלם מהצפירות ואז התנעתי והמשכתי לנסוע לאט ובזהירות והוא עזר לי כל הזמן.
נסענו גם ברחובות לא הכי שקטים אבל בגלל הגשם כולם נסעו די לאט ואני נורא התאמצתי להתרכז והיזעתי והרגשתי מסורבלת כזאת ואז באחד הרמזורים ראיתי שהמורה מסתכל על השעון ובכלל לא הרגשתי איך הזמן עובר וחשבתי שכבר נגמר השיעור וניסיתי לחשוב איפה אני ואז המורה אמר לי "את צריכה ללכת לעבודה אחרי השיעור?" ואני התפלאתי שהוא יודע בכלל ואמרתי לו "כן" והוא אמר "בואי ניסע לשם" וככה נסענו ואני הייתי צריכה להגיד לו לאן אני פונה כל הזמן לפני שאני עושה את זה והוא עזר לי והייתי צריכה גם לחשוב על הדרך הנכונה להגיע וגם על הנהיגה עצמה וכשהגענו עצרתי והמורה שאל "כאן את עובדת?" ופתאום ראיתי שזה לא נראה כמו מקום עבודה ופחדתי שהוא יתחיל לשאול ואני אצטרך להסביר ואמרתי לו "כן" והסמקתי והרגשתי איך חם לי ואני מזיעה והוא הסתכל על השעון ואז הוא אמר לי שנהגתי ממש יפה ואני הרגשתי שזה היה ממש גרוע והוא אמר לי "זרקתי אותך למים היום" ואחר כך הוא צחק קצת ואמר "תרתי משמע" ואני אמרתי "כן" והייתי משותקת כזאת גם בגלל כל הנהיגה הקשה וגם בגלל שהייתי נורא נבוכה ככה ליד הבית של גבירתי והוא אמר לי "תירגעי הכל היה מצוין" ואז קבענו את השיעור הבא ליום שלישי ואני שילמתי לו והוא הזכיר לי לקחת את המטריה כי באותו רגע לא ירד גשם והייתי גם נורא מבולבלת ואז הלכתי לבית של גבירתי והיצצתי אחורה לראות אם הוא נשאר ואם הוא רואה שאני נכנסת עם מפתח כי הייתי די נבוכה מזה אבל חשבתי פתאום על גבירתי ואיך היא לא מתביישת להגיד שאני משרתת שלה ושאני אגיד לה "גבירתי" כשאנחנו בחוץ ואמרתי לעצמי שאין לי זכות להתבייש בזה או להיות נבוכה ופשוט נכנסתי לבניין וסידרתי את השיער ובדקתי אם הבגדים שלי רטובים והם דווקא היו די בסדר רק מסורבלים כאלה על הגוף שלי וככה נכנסתי לבית של גבירתי.
שמתי את המטריה באמבטיה והורדתי את הנעליים וניגבתי את הכניסה עם סמרטוט ואחר כך גם הידלקתי מזגן ונשארתי רק עם תחתונים וגופיה כי הרגשתי שאני מסורבלת עם כל הבגדים וסידרתי אותם בחדר שלי ואז התחלתי לסדר את הבית של גבירתי ואחר כך חשבתי מה אני אבשל ורציתי שוב לבשל דברים מסובכים אבל הרגשתי כל כך מותשת מהשיעור נהיגה וגם לא היה לי משהו חדש מסובך לבשל ובישלתי דברים שאני כבר מכירה והכנתי מרק כי בימים כאלה של חורף זה תמיד נראה לי מתאים וסידרתי את המקרר וזרקתי דברים ישנים ואפילו התחלתי לעשות רשימה לקניות. אחר כך אכלתי וזה היה טוב כי ככה גם נחתי קצת אבל ישר אחרי האוכל קמתי לשטוף כלים ולסדר את המטבח ואחר כך חיפשתי עוד מה לסדר בבית ולא היה כבר מה ורק קיפלתי את המטריה שלי ושמתי אותה בחדר וחשבתי להכין את האמבטיה בשביל גבירתי ואז היא התקשרה ושאלה מה שלומי ומה אני עושה והיא שאלה איך הגעתי בגשם ואמרתי לה שנסעתי עם המורה לנהיגה והיא שאלה "נהגת בעצמך לבית שלי?" ואני פתאום חשבתי שוב על זה שהרשיתי לעצמי לעשות את זה והמורה לנהיגה ראה איפה גבירתי גרה ופתאום זה נראה לי שעשיתי משהו ממש לא טוב וגבירתי שאלה למה אני שותקת ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "מה כן?" ואני אמרתי "כן נהגתי לפה" וחשבתי שהיא תכעס אבל היא אמרה "וואו" והלב שלי התחיל לדפוק והיא אמרה "כל הכבוד משרתת קטנה" ונורא שמחתי שהיא אמרה את זה ואמרתי לה "תודה גבירתי" והיא ביקשה שאני אספר לה ואמרתי לה את האמת שהיה לי נורא קשה עם הגשם והכל והיא אמרה שזה לא נורא ושזה דווקא טוב שהמורה לקח אותי לנהוג בכבישים אמיתיים ככה ושזה אומר שאני טובה ושהוא סומך עלי וככה נירגעתי באמת ואז גבירתי שאלה איך אני מרגישה ואמרתי לה שאני מרגישה שאני לא נקיה כי היזעתי והיה לי מסורבל וכבד עם הבגדים והיא שאלה מה אני לובשת ואמרתי לה שהורדתי את הבגדים וקיויתי שזה בסדר מצידה והיא שאלה אם לא קר לי ואמרתי לה שהידלקתי מזגן ובאמת קיויתי שהיא לא תכעס על זה והיא שאלה אם יש לי ריח של זיעה ואמרתי לה שאני חושבת והיא ביקשה שאני אריח ואני הירחתי את עצמי ואמרתי לה שכן והיא אמרה שאלה אם סיימתי את מה שהייתי צריכה לעשות ואמרתי לה שכן והיא אמרה לי שאני אלך להתקלח ואני אף פעם לא מתקלחת כשגבירתי לא בבית ואמרתי לה שאני יכולה לחכות והיא אמרה "לכי להתקלח עכשיו" ואני אמרתי "כן גבירתי" והרגשתי פתאום שהיא לא רוצה שאני אהיה ככה מזיעה כשהיא באה ושהיא צודקת במה שהיא אומרת לי.
התקלחתי מהר אבל בדקתי שהריח לא נשאר ושאני באמת מתקלחת טוב ואחר כך לבשתי את הבגדים שהבאתי להחלפה ובאמת הרגשתי יותר טוב וסידרתי וניקיתי את האמבטיה ואז ישבתי בחדר שלי וניסיתי להירגע ולסכם לעצמי את מה שהיה למרות שהיום עוד לא נגמר ואפילו אולי עוד לא התחיל כי גבירתי עוד לא בבית אבל באמת ניסיתי להירגע וגם די הצלחתי. כשגבירתי הגיעה היא חיבקה אותי חזק וליטפה לי את הראש ואמרה לי "פיה קטנה שלי" ואני רציתי לרדת על הברכיים אבל היא החזיקה אותי וחיבקה אותי ואמרתי לה "גבירתי כל כך התגעגעתי עליך" והיא ליטפה לי שוב את הראש ואמרה לי "תכיני לשתינו קפה ותספרי לי הכל" וישבנו ככה עם הקפה ובחוץ היה כזה סוער והיתה הרגשה נעימה בבית עם המזגן והקפה וסיפרתי לגבירתי שוב הכל ממש דקה אחרי דקה וגבירתי אמרה שהיא מאוד גאה בי ומאוד שמחה וזה היה נעים אבל ניסיתי כל הזמן לחשוב עליה ושאלתי אם היא רוצה לאכול והיא אמרה שהיא לא רעבה ושאלתי אם היא רוצה אמבטיה והיא אמרה שאחר כך והרגשתי שאני לא עושה בשבילה כלום חוץ מהקפה הזה ואז היא אמרה "את רוצה לפנק אותי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה אם סיימתי את הקפה והסתכלתי ורציתי לענות אבל אז חשבתי שזה בכלל לא משנה כי היא קודמת לכל והיא הסתכלה לבד והיא אמרה "תפנקי אותי" ואני שאלתי איך והיא אמרה לי לקום ולקחה את היד שלי והובילה אותי מאחוריה ושמה את היד שלי על הכתף שלה ואני התחלתי לעשות לה מסג' בכתפיים ובצוואר ולאט והיא עישנה ונשענה אחורה ככה ואני המשכתי עד שגבירתי לקחה את הידיים שלי והחזירה אותי משם ואמרה לי להדליק בסלון את הטלויזיה ואני הלכתי להדליק והיא באה וישבה שם והורידה את הנעליים ואני ישבתי והיא שאלה "את רוצה לעשות לי מסג' ברגליים?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "את רוצה ממש?" ואני אמרתי "כן גבירתי בבקשה" ובאמת הרגשתי שזה מה שאני הכי רוצה והיא חייכה ואמרה לי "ולא מפריע לך הריח?" ואני כבר לא יכולתי להתאפק והתכופפתי ונישקתי את האצבעות ברגליים שלה בשביל להראות לה שאני רוצה ושלא איכפת לי גם אם יש לה ריח וככה עשיתי לה מסג' שם והיא ראתה טלויזיה עד שהיא אמרה "משרתת" ואני הרמתי את הראש ואמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "עכשיו אני רוצה אמבטיה" ואני קמתי והלכתי להכין הכל אבל היא באה מהר והיא אמרה לי לא להכין הכל ופשוט למלא את האמבטיה והיא התפשטה ונכנסה לאמבטיה ואני רחצתי אותה וזה היה שונה מהפעמים הקודמות כי לא היה שם יין או שוקולד או מוזיקה ורק הרעש של המים ואיך שאני מפנקת את גבירתי ואחרי שסיימתי היא אמרה לי להתקרב אליה ולהוריד את הראש וניסיתי לחשוב אם היא תריח ריח לא טוב מהראש שלי והורדתי את הראש וגבירתי נתנה לי נשיקה ארוכה על הראש ואמרה לי "אני רוצה שתלכי להישקל ותרשמי בפתק שלך" ואני רציתי ברגע הראשון לשאול אם היא לא רוצה לשקול אותי ואז אמרתי לעצמי שזה מיותר כי אם זה מה שהיא אמרה לי לעשות אז זה מה שהיא רוצה וזה טיפשי לשאול פתאום אם היא רוצה משהו אחר. יצאתי מהאמבטיה ושקלתי את עצמי בחדר ורשמתי על הפתק וכשגבירתי יצאה מהמקלחת היא הלכה להתלבש ושאלה אותי כמה ואמרתי לה ויצא שירדתי חצי קילו והיא שוב נישקה אותי בראש ואמרה לי "את רוצה ארוחת ערב?" וישר ניסיתי לחשוב אם היא רוצה כי תמיד קשה לי כשהיא שואלת על דברים שאני רוצה אבל אני כבר יודעת שאני חייבת להתאמץ ולענות באמת וניסיתי להרגיש אם אני רעבה או לא ואמרתי לה בסוף שכן והיא אמרה לי להכין ואני הכנתי ואכלנו יחד בסלון ואחר כך רחצתי את הכלים וגם סידרתי את האמבטיה ואז גבירתי אמרה לי שאני משוחררת ואני לא התווכחתי ואמרתי לה "תודה גבירתי" ואחר כך אמרתי גם "תודה על כל היום גבירתי ועל כל מה שאת עושה בשבילי" וגבירתי חייכה ואמרה "פיה קטנה ומדהימה את" ואני הלכתי לחדר והלב שלי דפק ושוב הרגשתי שאני צריכה להירגע ואחר כך ישבתי במיטה וקראתי וניסיתי לחשוב איפה גבירתי ומה היא עושה ושמעתי שהיא דיברה בטלפון וראתה טלויזיה ואחר כך הלכה לחדר שלה וראיתי איך היא מכבה את האורות בבית ורק אז הרשיתי לעצמי גם ללכת לישון.
לפני 18 שנים. 16 בפברואר 2006 בשעה 6:24
