קמתי בבוקר וסידרתי את המיטה שלי וראיתי שיש יום יפה בחוץ וכאילו היה רק יום אחד של חורף מאוד סוער והוא עבר ושוב יש שמש ופתחתי את החלון אבל היה קר אז סגרתי בחזרה ואז הלכתי למטבח והכנתי את הכוסות לקפה ושמעתי את גבירתי קמה וקיויתי שהיא לא התעוררה בגללי והסתכלתי על השעון לחשוב אם זאת השעה שהיא קמה תמיד והיא באה ישר אלי וחשבתי שאולי היא באמת תגיד לי שהערתי אותה אבל היא רק סידרה לי ככה את השיער ואמרה לי בוקר טוב ואני אמרתי "בוקר טוב גבירתי" והתחלתי להכין את הקפה והיא הלכה לאמבטיה להסתדר ואז היא חזרה וישבה ואני ביקשתי ללכת לסדר את המיטה שלה והיא אמרה לי ללכת לעשות את זה. סידרתי את המיטה שלה ואז הלכתי גם לאמבטיה להתארגן מהר וחזרתי למטבח וישבנו לשתות את הקפה וגבירתי שאלה מה אני עושה היום ואמרתי לה שאני לא יודעת וניסיתי קצת לחשוב אבל לא רציתי לעשות באמת תוכניות וחיכיתי שאולי היא תגיד לי משהו שהיא רוצה שאני אעשה בבית או אפילו אצלה אבל היא רק חייכה ושתתה מהקפה ועישנה והיא לא אמרה כלום ואני הרגשתי לא נעים עם זה ובסוף שאלתי אותה אם היא כועסת עלי והיא אמרה "אני צריכה לכעוס עליך?" ואני אמרתי "אני לא רוצה שתכעסי עלי" והיא שתקה ואמרתי לה "בבקשה גבירתי תגידי לי מה עשיתי" כי באמת התחלתי להרגיש שיש משהו שהיא לא אומרת לי והיא אמרה "תירגעי לא קרה כלום מותר גם לשתוק לפעמים" ואני אמרתי "סליחה גבירתי" ואז היא שוב שתקה קצת ואז היא אמרה לי "אני רוצה שתנקי ותסדרי את המרפסת. הגשם נגמר". ואני אמרתי "כן גבירתי" וקמתי ויצאתי למרפסת והיה עדיין קצת קר בחוץ אבל היתה שמש והמרפסת עוד היתה קצת רטובה ואני לקחתי סמרטוט ודלי ושטפתי שם את הרצפה וניגבתי את השולחן והכיסאות וסידרתי הכל.
כשחזרתי הלכתי לשטוף את הסמרטוט ולנקות את הדלי וגבירתי ישבה בסלון ואני הסתכלתי אם אני לא עושה סימנים עם הרגליים וגם הסתכלתי לשניה על גבירתי לראות אם היא מרוצה או אם היא רוצה להגיד לי משהו אבל היא לא הסתכלה עלי אלא קראה משהו ואני שטפתי וסידרתי את הסמרטוט והכל והידיים שלי קפאו מהמים הקרים ולמרות שזה קצת לא נעים זה עשה לי דווקא הרגשה טובה שאני לא נחה אלא שאני עובדת ועושה משהו שגבירתי ביקשה ממני ושהיא ידעה שאולי הוא לא נעים אבל היא בכל זאת לא מרחמת עלי וזה טוב בשבילי. אחר כך סידרתי את עצמי ואת השיער ושטפתי את הכוסות של הקפה ושאלתי את גבירתי אם היא צריכה משהו והיא הסתכלה עלי ככה כמה שניות על כל הגוף ואז היא אמרה לי פתאום "באמת רזית את יודעת?" ואני הסתכלתי על עצמי קצת אבל חזרתי להסתכל עליה ואמרתי לה "תודה גבירתי" והיא שאלה "את מרגישה את זה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא חייכה ואני ירדתי על הברכיים אפילו שהייתי קצת רחוקה ממנה ואמרתי לה "תודה שאת עוזרת לי בזה גבירתי" והיא המשיכה לחייך ואז היא אמרה "בטח כולם יתחילו איתך היום" ואני לא ידעתי למי היא מתכוונת ושאלתי "מי יתחיל איתי גבירתי?" והיא אמרה "בטח תצאי וכולם יתחילו איתך כי את יפה וחתיכה" ואני אמרתי שאני לא יודעת אם אני אצא ושלא מתחילים איתי והיא אמרה "אני בטוחה שמתחילים איתך" וזה היה מביך וקצת הסמקתי והיא אמרה "מישהו יגנוב אותך ממני" וצחקה קצת ואני בכלל לא צחקתי מזה ואמרתי לה ישר "אני לא רוצה את זה גבירתי" והיא הסתכלה עלי ואני אמרתי "אני רוצה להישאר המשרתת שלך ושאף אחד לא יקח אותי ממך" והיא קמה והלב שלי התחיל לדפוק והיא התקרבה אלי והתכופפה והסתכלה ישר לעיניים שלי ואמרה לי "את תלכי עם הלב שלך תמיד" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא המשיכה להסתכל עלי ואז אמרתי והקול שלי רעד קצת "הלב שלי רק איתך גבירתי" והיא ליטפה את השיער שלי ואמרה "בואי אני אסיע אותך הביתה" ואני בקושי יכולתי לקום ובדרך לחדר שלי היא עצרה אותי ואמרה לי "אני לא כועסת עליך תפסיקי לחשוב ככה" והלב שלי דפק כי היא כאילו הרגישה את מה שאני מרגישה וכאילו הרגשתי שהיא יודעת הכל עלי ועל מה שעובר לי בראש לפעמים אפילו יותר טוב או יותר מוקדם ממה שאני יודעת וזה כאילו יותר מלהיות ערומה מולה כי להיות ערומה זה רק הגוף אבל גם כשאני לבושה אני ערומה מול גבירתי בנפש.
היא הסיעה אותי הביתה וכשהגעתי אמא שלי אמרה לי שטלי חיפשה אותי בטלפון וזה היה מוזר שהיא התקשרה הביתה ובדקתי בטלפון הנייד שלי אם לא היתה לי שיחה ממנה גם שם אבל לא היתה ואמרתי "היא לא התקשרה אלי" ואמא שלי אמרה "היא בטח לא רצתה להפריע לך בעבודה" ואני שאלתי מה היא אמרה ופתאום נזכרתי שיש לה את העניין הזה עם הבחורה מהעבודה ושאולי קרה שם משהו והתחלתי להתרגש בשבילה ואמא שלי אמרה "היא רק ביקשה שתתקשרי" ואני הלכתי לחדר וישר התקשרתי לטלי והיא ענתה ואמרה ככה בשקט "אני לא לבד" ואני הבנתי שהיא לא יכולה לדבר בחופשיות אבל רציתי לדעת אז אמרתי לה שאני אשאל והיא רק תענה ושאלתי "הצעת לה לצאת?" והיא אמרה "כן" ושאלתי "יצאתן?" והיא אמרה "כן" ושאלתי מתי והיא אמרה "אתמול" וכבר לא ידעתי איך לשאול בצורה כזאת שהיא תוכל לענות כי עכשיו רציתי שהיא פשוט תספר ורק שאלתי "איך היה?" והיא אמרה "אחלה" ושמעתי בקול שלה שהיא מנסה כאילו להישמע רגועה אבל שיש לה הרבה מה לספר ואמרתי לה שתתקשר אלי כשהיא תוכל לדבר ולא משנה מתי זה וככה נשארתי עם המון מתח וסקרנות.
אחר כך ישבתי קצת עם המחשב ואכלנו צהריים לבד רק אני ואמא שלי ואחר כך עזרתי לה עם הכביסה והיא הלכה לנוח ואני הלכתי לחדר שלי וכל הזמן הסתכלתי על הטלפון וחיכיתי שטלי תתקשר ואפילו כיביתי והדלקתי אותו מחדש כי פתאום פחדתי שמשהו התקלקל בו והוא לא מצלצל וככה נרדמתי והתעוררתי באמת מזה שהטלפון צילצל וישר עניתי וטלי ישר שאלה "את רוצה להיפגש?" ואני שאלתי "את לא יוצאת איתה היום?" והיא אמרה שלא ושאלתי למה לא והתחלתי לפחד שאולי זה לא באמת יצא טוב כמו שחשבתי כי אחרת הן היו יוצאות גם היום כי זה יום שישי אבל זכרתי שטלי אמרה שהיה אחלה וטלי שאלה שוב "את רוצה להיפגש או שאת לא יכולה?" ואני אמרתי "כן כן בטח שאני רוצה" וקבענו שהיא תבוא אלי ואולי נצא או שסתם נשב בבית.
היא באה וישר נכנסנו לחדר וסגרתי את הדלת וטלי קפצה עלי וחיבקה אותי ואמרה שהיא מפחדת וניסיתי להרגיע אותה ולשאול אותה ממה היא מפחדת ומה קרה והיא אמרה "יצאנו" ואני אמרתי לה "את זה סיפרת כבר אבל אמרת שהיה טוב" והיא אמרה "כן זה מה שמפחיד" ואמרתי לה שאני לא מבינה מה מפחיד אם הכל היה טוב והיא התישבה על המיטה ואני ישבתי לידה ואז היא סיפרה לי הכל איך היא הזמינה אותה ואיך היה לבחורה ההיא חיוך כזה שישר מבין את המשמעות של זה ושהן הלכו סתם לפאב רגיל וישבו ודיברו ושעל ההתחלה הבחורה ההיא אמרה לה "ניחשתי שאת בקטע" ושזה היה נורא מביך ושההיא נראית כזאת מנוסה והיא כל הזמן ניסתה להרגיע ונתנה לה יד ושטלי ממש נלחמה בעצמה ואמרה לעצמה שזה בסדר ושלא תהיה נבוכה מזה שהן מחזיקות ידיים ושלא תראה לשניה שהיא מפחדת ונבוכה מזה כי זה ישדר משהו לא נכון ושהיא הרגישה שהכל עדין כזה ויכול להתפרק. שאלתי את טלי "את אוהבת אותה?" והיא אמרה "אני לא יודעת" ושאלתי "את מרגישה שאת רוצה להמשיך איתה?" והיא אמרה "כן" ואני אמרתי "אני כל כך שמחה בשבילך" ואז היא לקחה אוויר ככה והסתכלה עלי ואמרה לי "התנשקנו". התחלתי לגמגם ולשאול אותה מתי ומה זאת אומרת והיא היתה ממש מרוגשת ואמרה שבסוף לפני שהן נפרדו זה פתאום קרה ושאלתי אם זה היה טוב והיא אמרה "זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי" ואני חייכתי ככה ופתאום הכל נרגע אצלי ושמחתי שזה מתחיל להסתדר לה ולא התאפקתי ויצא לי כזה "יווו זה מקסים" וטלי הסמיקה קצת והורידה את הראש ואז שאלתי "למה את לא יוצאת איתה היום?" וטלי אמרה שהיא מרגישה לא נעים ושהיא לא יודעת מה להגיד להורים שלה ואמרתי לה "כמו שאמרת שאת באה אלי את לא צריכה לספר שום דבר" והיא אמרה "לא יודעת" ופתאום רציתי ממש לקחת פיקוד ולהגיד לה להתקשר לבחורה הזאת עכשיו מיד אבל לא רציתי ככה להכריח ולהפחיד את טלי אז לא אמרתי את זה ורק אמרתי "טוב אז אולי מחר?" והיא אמרה "נראה" ואז הרגשתי שבאמת אולי אנחנו צריכות לשנות אווירה ולהירגע ואמרתי לטלי שאולי נצא ונשב בבית קפה והיא הסכימה ואמרתי לאמא שלי שאנחנו יוצאות ואמא שלי אמרה "תבלו".
ישבנו בבית קפה וניסיתי שנדבר על דברים אחרים וסיפרתי לטלי על מה שהיה לי השבוע למרות שהרגשתי שכאילו אני מרוכזת בעצמי אבל אמרתי לעצמי שזה בכוונה כי אני רוצה לתת לטלי הרגשה שלא רק היא חושפת את עצמה אלא גם אני אפילו אם מה שאני מספרת לא כל כך מעניין אותה כי היא מוטרדת מהדברים שלה ובמילא לא יכולנו לדבר על הדברים האינטימיים שלה שם כי היו אנשים מסביב ובסוף טלי אמרה שקר לה ואמרתי לה שנחזור והלכנו ברגל ממש לאט הביתה ולפני שנפרדנו טלי אמרה לי תודה על איך שאני עוזרת לה ואמרתי לה שזה שטויות והיא אמרה "זה לא שטויות" והיא שתקה קצת ואז היא אמרה לי שוב תודה ואני אמרתי לה בבקשה כי ידעתי שאני לא צריכה להתווכח עם ההרגשה שלה אלא פשוט לקבל אותה וביקשתי שהיא תספר לי מה קורה אבל אז הרגשתי שאני מחטטת יותר מדי ואמרתי "אם את רוצה את לא חייבת" והיא אמרה שהיא תספר לי וכששכבתי לישון כל הזמן ניסיתי לחשוב על זה ולהבין את טלי ואיך אני יכולה לעזור ולתמוך בה כי זה נורא חשוב לי אפילו שאני לא מבינה בזה ואפילו שאני יודעת שהיא תסתדר גם בלעדי.
לפני 18 שנים. 17 בפברואר 2006 בשעה 16:49
