סופ״ש מלא הצעות ואני מסרבת, לא מעוניינת בכלום עם אף אחד ורק אתה תקוע לי בראש.
אני עדיין מקנאה, מקנאה רק מעצם המחשבה שאישה אחרת נוגעת בך.
כן, אני יודעת שהבטחתי וניסיתי באמת שניסיתי אבל לא מצליחה לשחרר את הקנאה הזאת.
זה אוכל אותי, כל פעם מחדש מכרסם לי עוד קצת מהנפש. זה הדבר שהכי קשה לי איתך, חוסר ודעות וחוסר ביטחון בכל מה שקשור אלינו.
איזה פלונטר מטורף זה להרגיש הכי בטוחה איתך כשאתה צמוד לגוף שלי והכי לא בטוחה כשאתה מתרחק בין לבין.
הלוואי והיית נותן לי להרגיש בטוחה במה שאני עבורך, בטוחה במקום שלי מבלי לחשוש שתעדיף עלי ריגוש חסר משמעות.
הייתי הופכת להכי מאושרת בעולם, לדעת שאתה פה, שסוף סוף אתה באמת פה.
יש מקומות כל כך גבוהים שאתה לא נותן לנו לגעת בהם ואני לא מבינה אם זה כי אתה מפחד או שאני פשוט מטורפת והכל קורה רק אצלי.
אולי אני באמת מטורפת אבל אני בטוחה בכנפיים שלי, לכן בינתיים ממשיכה לעמוד על הענף המתנדנד ברוח בלי פחד שאפול. הענף הזה יכול להעיף אותי בכל רגע ואהיה חייבת לחפש לי ענף אחר אבל הענף הזה יכול גם לצמוח ולהתחזק כדי שהרוח לא תזיז לו בכלל.