סיפורים למגירת הסכום

השתנתי מאוד, הצבתי סטנדרטים גבוהים מידי וזה נראה שקשה מאוד לעמוד בהם, אני דורש יותר משביקשתי בעבר.

התחלתי לשים לב לצורך שלי למידע.

ללמוד על האחר, לשאול שאלות עומק, לדלות מידע, לקבל את התמונה המלאה לתת לצד השני ביטוי ומקום.

התחלתי לשים לב שפחות ופחות שואלים אותי, פחות הדדי, פחות מקום בשבילי, פחות ביטוי.

שמתי לב לזה פתאום, זה כמו פתאום להתחיל לשמוע בכל שיר את הבס, הוא שם, מעשיר את המנגינה אבל ברקע, מאחורה, דומיננטי בדרכו השקטה.

המצב החריף, החברים כבר לא מעניינים ואני מוצא שכמעט אף אחד לא מספיק טוב, קשה לספק אותי.

כשבגדו בי וזה נודע לי, הלכתי הכי רחוק לקבל כל פיסת מידע, איפה, באיזה חדר, שעה, זוית השמש וכיוון הרוח, התחושה, הטעם המחשבה שהולידה את זה והטריגר.

אני אוהב לדעת, הכל.

אני אוהב להרגיש כמו כולם אני מניח שגם בי מתעניינים, אוהב לספר, לפרוק ולשתף.

אנוכיות? מצידי, מצידם? חוסר עניין או קשב? אז למה אנחנו נפגשים? על מה אנחנו בעצם מדברים, עלייך? על המצב? 

איפה אני?

אני והנשלטת שלי בדרך למסיבת ראש השנה.

אזור יוקרתי, חנית כורכר כניסה אחורית לחצר.

החצר נראת כמו מסיבת בדסמ בעיצומה:

משהי גונחת בצד, משהי אחרת עוברת סשן אימפקט, אחרים בבריכה והשאר עם משקה ביד מדברים, בוחנים את המצב.

אני נכנס, החבר מזהה אותי ומסמן לי להגיע אליו.

חיבוקים חמים והבטחות ללא כיסוי לשנה החדשה ואני עם המשקה שלי.

הנשלטת קשורה לליש (של גלשן), אני מדבר עם החבר ומסמן לה לרדת למטה.

היא מתכופפת ונצמדת לרגל שמאל שלי, מחבקת.

מסתכלת מידי פעם למעלה, אני משקה אותה בוויסקי שלי.

משיכה בליש והיא נעמדת, ממשיכים בסיור.

הערב קצת קריר, אני מוריד לה את החולצה, חושף את השדיים שלה שופך לה דבש על החזה, מוצץ לה את הפטמות ומשאיר את השאר לאחר כך, ממשיכים את הסיור איתה ככה.

אנחנו נעצרים ליד זוג יפה שמזיין בדוגי , היא קשורה עם הרגליים.

תוך כדי שמזיינים אותה היא מאוננת לאחר מקדימה, זה משך אותי לראות את הדינמיקה.

הבחור מאחורה מזיין אותה חזק ומקדימה היא מקבלת שפריץ של שפיך לפנים.

הבחור מאחורה מפסיק, עובר קדימה ומלקק לה את הפנים.

חוזר אחורה ומזיין אותה בתחת וגומר לה על הגב.

ברגעים האלה אני מרגיש הכי טוב, כאילו הכל רגיל ואפשרי.

הנשלטת שלי מבקש אישור לאונן, אני מאשר לך אבל רק להכניס יד למכנס שלה, לא להתפשט.

היא מתיישבת על השולחן פותחת את הרגליים ומכניסה את היד שלה לתחתון.

הליש בינינו מתוח עכשיו והיא מתחילה להכניס לעצמה אצבעות, רואים בבירור מבעד למכנס.

משהו מתקרב אלי, מוציא את הזין שלו ומתחיל לאונן, היא מסתכלת אלי, היא לא מרוצה.

אני מבקש ממנו בנימוס להתחפף.

היא מחייכת שוב, נכנסת לזון שלה, מזיזה את האגן למעלה ולמטה, מבקשת אישור לגמור, אני מאשר והיא גונחת גמירה.

"תביאי לי ללקק לך האצבעות".

היא נעמדת, היד עדיין במכנס, מתקרבת אלי, מוציאה את האצבע ומכניסה לי לפה.

הזין שלי עומד בטירוף אבל הערב רק התחיל, חבל לגמור עכשיו, הסיור ממשיך.

תחילה שנה חדשה, מרגיש כאילו העולם נותן לי הזדמנות לפתוח דף חדש.

מתעורר בחמש וחצי בבוקר, הציוד כבר באוטו, יורד לים.

נפגשים בחניה, מתארגנים, מורחים שעווה ומתחילים את הצעידה לים.

הגלים מתרסקים עלי, הים סוחף אותי למקום אחר ואני, מתמקם בכוח.

גבעה של מים מתקרבת אלי, אני חותר, עומד על הגלשן ורוכב על המים.

השמש מציצה מבעד לבניינים שממול, ספק מאירה ספק מסוונרת ואני רואה אותה בזוית של העין מסתכלת עלי, מחייכת.

אחרי שעתיים, מרתיחים מים בפינג'ן, מכינים קפה.

הנפש דואבת, כועסת ואנחנו מנסים לנקות שאריות של מטענים מהשנה הקודמת.

נשיקות קטנות על הכתף והתרפקות על החוויה מזמינים חיוך ושקט.

כל אחד לרכבו, כמו שני מגנטים שמתקשים להפרד, מתחילים בנסיעה בחזרה.

השנה אנחנו קצת מעיזים יותר, פותחים פתחים שלא פתחנו בעבר, מזמינים הרפתקה חדשה מקווים שטוב יהפוך לטוב יותר, משתדרגים.

מבין מליוני מחשבות שמתרוצצות אצלי בראש יש אחת כואבת ועצובה.

היא צפה שם, שולחת אותות מידי פעם ומזכירה את קיומה.

ברגעים הכי שמחים שלי, כשאני מנסה לדחוק אותה לשוליים, שם, ברגע המאמץ היא צצה, מכאיבה, מזכירה ומנחיתה אותי לקרקע.

החיוך, כבר לא מתוח והצחוק, כבר לא חזק וקולני.

כמו צבע אדום בוהק בשורת אקסל מתוך מליון תיבות ירוקות בהירות - זאת האחת.

אני חיי לצידה כבר עשרות של שנים, פעם היא הייתה קטנה יותר ויכולתי בקלות לשכוח ממנה למשך חודשים אבל תמיד, בסוף, היא הייתה מרימה את ראשה.

פעם הייתי נופל למלכודות שלה אבל היום אני למד לחיות לצידה, החלק הפחות מואר של היום שלי.

יוצא לעבודה כדי להשכיח את הדבר שאני מדבר עליו כל הזמן, מסתבר.

שליטה,

מילה אחת שמאגדת בתוכה עולם שלם של:

אמון, אחריות, ציפיה, משמעת, תשומת לב לפרטים ועקביות.

זכיתי לקבל לידיי שליטה, שליטה פיזית ומנטלית.

החלטות מגיעות לפתחי ואני נותן את הקביעה שלי.

זה מטורף מבחינתי מכיוון שזה מתכתב עם האופי שלי 1:1, אני אוהב שהנשלטת שלי מבצעת אחר הפרוטוקול ואני, מאשר או שלא את היום יום שלה.

לטובת הצלחת העניין, האגו של שנינו צריך לזוז הצידה, כשקבלות ההחלטות הן נעשת כך שטובתה של הנשלטת עומד תמיד לנגד עיניי.

כמה למדתי, כמה טעיתי וכמה סיפוק מהדרך.

טעויות שעשיתי בדרך הובילו אותי לתיקונים ושינויים של מחשבה/הבנה חדשה ושבירה של פרדיגמות.

אני מרגיש שהייתי צריך ללכת את הדרך הזאת כדי להגיע למקום שאנחנו נמצאים בו.

אחד הארועים שהיו לי הכי קשים היו שנסיתי להפתח לעוד גבר איתנו.

הייתי צריך לשים את עצמי בצד ואת הרגשות שלי כדי לאפשר לה חוויה שהיא חלמה עליה הרבה מאוד שנים.

כמה קושי, כמה פתיחות וביטחון עצמי צריך כדי לאפשר את זה אבל  עשינו, מושלם זה לא היה אבל כנשלט רציתי לה את החוויה הזאת.

עכשיו אנחנו מסתכלים קדימה, ממשיכים לבנות ודחוק את המעטפת לגבולות חדשים.

אחד המשפטים שאני הכי אוהב משיר הוא:

"And for a minute there I lost myself "

לרגע אחד איבדתי את עצמי שם.

הרבה מאוד זמן עבר מאז שאיבדתי את עצמי לרגע.

עבר הרבה מאוד זמן שאני לא זוכר כבר איך ללכת לאיבוד, להסחף לרגע ולאבד שליטה.

התקופה האחרונה הייתה סופר מאתגרת עבורי, צלחתי אותה כמובן אבל היא לקחה הרבה מאוד אנרגיה, כאב, כעס ותסכול.

עברתי את כל המנעד:

אכזבה, פגיעה, ניתוק, הדחקה ואדישות.

אני ממשיך כרגיל, בכל הכוח, מוביל קדימה.

קצת עייף זה הכל.

כולם הלכו, רק שנינו נשארנו בקומה.

היא שתי שורות מאחורי ב- open space.

אני עם אוזניות, קל לי יותר להתרכז כשאני שומע מוזיקה, ברקע מסיים מצגת.

פתאום היא לידי, כף היד שלה נוגע לי בכתף, לא הייתי מוכן, קפצתי קלות.

- "סורי לא התכוונתי להבהיל אותך"

תימנייה שחומה, פנים ארוכות מהממות, רזה עם חזה גדול תמיד מתלבשת...over ביחס לתפקיד הזוטר שלה.

" הכל בסדר הייתי שקוע במצגת".

אבל כרגע אני שקוע בעיניים שלה, אני לא רוצה/יכול/,מעוניין להוריד את העיניים ממנה.

"מה הולך?"

- "סתם, אתה קולט,נראה לי שרק שנינו בקומה"?

"תראי לפי ההררכיה אני הדרגה הכי בכירה כאן, אז, אני מחליט על העלאה לשנינו ויום כיף מחר על חשבון החברה".

היא צוחקת בקול, אני מסתכל לה ישר בעיניים.

- "אתה יודע, אתה תמיד מסתכל לי לתוך העיניים, כאילו שאתה רואה את כולי".

היא מחייכת, נושכת קלות את השפה.

אני לא זז, לא אומר כלום. רק מסתכל לה בעיניים.

- " טוב אני זזה" נעמדת ומסתובבת בחזרה למקום שלה.

מתחשק לי לקום לתפוס לה את היד ולסובב אותה אלי ולנשק אותה,חזק.

לקלף ממנה את החולצה ולחשוף את השדיים העסיסיים שלה, לטרוף אותם במציצות, להוריד לה את המכנס, לסובב אותה ולזיין אותה בעמידה, לראות את השדיים שלה קופצים וזזים בקצב החדירה שלי, לגמור לה בסוף על התחת.

"תזוזה נעימה אחלה של ערב".

אני מחזיר את האוזניות וצולל לשיר של foo fighters.

אני הולך בחום הקופח, עובר דיונה ועוד דיונה, מדבריות שלמות והמסע לא נראה שקרוב לסיום.

הרוח יורה את החול כמו חיצים קטנים שדוקרים ומשאירים במקרה הטוב סימן, במקרה הפחות טוב, צלקת.

סופת הרוח מכה בגוף שלי, מידי פעם אני מזהה שחלק מהכיסוי שלי יצא ממקומו רק כשהחול פוצע את האזור החשוף.

שלשום, כשהלכי, התרחקתי למקום הכי רחוק שיכולתי.

בערב ראיתי את התוצאות של המרחק:

צלקת גדולה מדממת נשארה בי, לא רחוקה מהצלקת הקודמת.

אני מטשטש את הכאב בהומור ופאסון אבל בפנים, הגוף משדר למוח אותות כאב חזקים.

בבוקר המשכתי ללכת, התעטפתי הכי טוב שאני יכול, יצאתי מהמחסה שלי וחזרתי לסופה.

הרוח עיקש והחצים ממשיכים להשלח.

היום אני עטוף טוב יותר מאתמול ולמרות זאת אני יודע שצלקת נוספת תתווסף לגופי.

זה רק עניין של זמן.

כשקצת מחשיך, כשהטלפון מצלצל ואין תשובה, את חוזרת להיות עצובה.

את מחפשת סימנים ומשמעויות בשמים שכל מה שאת צריכה, מונח כאן לפנייך.

את חושדת בשגרה,  מבוהלת שאין מקור לדאגה, נלחצת.

הכל טוב? הכל בסדר?

שאלות תמימות שמספקות הצצה לנפש חרדה.

מאבדת אמון בקלות, כמו שאת מאבדת אותו, באותה מהירות את מוצאת את הדרך חזרה.

תסתכלי, זה מוחשי, זה עצום, אי אפשר לפספס אותו, אותי.

אז מה את מחפשת, עוד.

מה עוד את צריכה?

מה שקיים, לא מספיק?

תחכי לי על הרצפה, ערומה.

כשאני מגיע, תנשקי לי את הרגליים.

אני אזרוק אותך למיטה, על הגב, אשכב מעלייך, הפוך - 69.

אכניס את הזין שלי לתוך הגרון שלך תוך כדי שארד לך, אנשך לך את הירך הפנימי ואלקק לך את הדגדגן.

אני ארטיב עם הרוק שלי את הדגדגן שלך שכל הכוס שלך יהיה רטוב.

הוא יהיה כלכך רטוב שחלק גם ינזל למטה, דרך התחת העסיסי שלי.

החלק הכיפיי הוא לזיין את הפה שלך ומידי פעם לשמוע את צליל החנק כשהוא נכנס עמוק מידי.

אני אוציא אותו, אהפוך אותך ואזיין אותך בדוגי

תוך כדי שאני מאונן לך את הדגדגן אביא אותך לגמירה הראשונה שלך.

אשכב על הגב, את תעלי עלי ותתחילי לדהור, את תזהרי כמו הזונה שאת אוהבת כלכך להיות.

אני אצבוט לך את הפטמות ואת תתחרפני.

אעסה לך את הדגדגן תוך, כדי שאני אקפיץ לך את השד עם היד השניה שלי, אביא אותך לגמירה השניה שלך.

בעודך גומרת, הפעם אסגור לך את הפה והאף, אגביר לך את הגמירה.

אני חוזר לדוגי, הפעם בתחת, אזיין אותך חזק, מהר.

טיפות זיעה יפלו מהפנים שלי ירטיבו לך הלחיים העסיסיות של התחת שלך שהוא זז בקצב החדירה שלי, היד שלך בכוס, מאוננת את עצמך.

את עומדת לגמור, אני מרגיש את זה וזה מטריף אותי, אני מגביר קצב ועומד לגמור גם כן.

את גומרת בפעם השלישית, בצעקה ואני מוציא את הזין ומשפריץ על הגב, השיער שלך מקבל גם מנה גדושה של זרע.

את מסתובבת ומלקקת אותי, מנקה את הכל, ששום טיפה לא תאבד.

נכנס להתקלח, במקלחת נתבונן האחד בשניה, לא נדבק רק נצחקק כמו שני נערים מתבגרים.

נצא מהמקלחת, נתעטף בשמיכה ונלך לישון שנצ חלומי.