את הביצים שלי אני מעדיפה עלומות. ברור שאני במיעוט, אבל זה בעיקר כי אנשים לא כל כך מבינים בטעם. בטעם ובטכניקה מדוייקת.
איך אני אוהבת את הביצה העלומה שלי? פשוט מאוד: לתרווד קטן עם מים רותחים וחצי כפית מלח מגלישים בכף, ביצה בגודל L לשש דקות בדיוק. משם לקערה קטנה עם מי קרח לדקה וחצי (כי אני אוהבת את הביצה חמה), ואז להניח לי על הכן, עם השפיץ למעלה. לקפד בערך רבע מגובה הביצה, ולהניח קורט מלח. זהו. זה לא כזה מסובך.
לארוחת הערב הוא שואל אם אני רוצה ביצה עלומה, ואני מהנהנת. אני בדיוק קוראת חומר מקצועי משמים לאיזה מסמך שאני צריכה להכין, אבל יש משהו באיך שהוא שאל, כדי להעביר בי את הדגדוג הנעים הזה בכוס.
ביצה עלומה היא לא רק עניין של טכניקה, אלא גם של עיתוי. כשהוא קורא לי לשולחן, אני מתעכבת בכמה דקות, מבינה לחלוטין את המשמעות. אני מתיישבת, לוקחת את הכפית ודוחפת אותה בשיפוע לביצה העלומה. אני מייד מרגישה שדפנות החלבון התקשו מדי, והשפיעו כבר על דפנות החלמון. אני לוקחת את הביצה, מניחה על הצלחת, ופוערת אותה לשניים בסכין, עם הקליפה. החלמון נשפך עדיין, צהוב ונוצץ, אבל לא ניתן להתעלם מכך שדפנותיו כבר התקשו.
הקול שלי מאוד רך כשאני שואלת אותו אם הביצה ראויה לאכילה. אני מראה לו את הכשל, והוא מהנהן ומציע להכין לי ביצה חדשה. אני מסבירה לו שזה מאוד מאכזב אותי, בעיקר כי הקדשתי לזה הסברים מדוייקים, שאם רק היה מקפיד עליהם, זה לא היה קורה. הוא מנסה להקליל את האווירה. ברור לי שהוא לא באמת מבין מה העניין, לעצמו הוא בכלל הכין חביתה. בעיניו, זו בסך הכל ביצה די בסדר, אבל הוא לא מסוגל לחשוב על כך שאכזב אותי. הדגדוגים בתחתית הבטן שלי מתחזקים. נעים.
אני מבקשת ממנו להכין לי ביצה נוספת. הוא מדייק בטיפול בביצה, ומביא לי אותה. אני אפילו לא פותחת אותה על הכן, אלא מייד פוערת אותה בסכין על הצלחת. הפעם יש ריר שקוף מסביב לחלמון. עשויה פחות מדי. אם הייתי מחכה שתי דקות, עורפת את ראשה, ובוזקת מעט מלח, היא היתה מגיעה לדיוק מירבי כמובן. אני שוב מאוכזבת.
אני מבקשת ממנו להתפשט. הוא מתפשט בכבדות, כאילו שהפשטתי אותו מכבודו. אני לוקחת את המפית הדקיקה שלי וקושרת את אשכיו. אני מבהירה לו שהפעם, אם הביצה לא תהיה מדויקת, זה יהיה עין תחת עין. אני טופחת על אשכיו האזוקים כדי שיעריך את ההומור שלי. באופן מפליא, כנראה ממשחק המילים המשעשע שלי, הזין שלו מזדקר. הוא הולך להכין לי את הביצה בפעם השלישית.
בפעם הזו, הביצה מדויקת. היא מגיעה קטומת ראש, ומומלחת. נדמה לי שהוא הבין את עניין העיתוי, ולא רצה להשאיר אותו בידי. בשלב הזה אני מכניסה כפית לתוך ביצה מושלמת, ומאשרת אותה. הוא יושב סוף סוף לאכול, בעירומו ועם זין עומד. אני מעבירה יד על הראש שלו ואומרת לו שאני גאה בו, ושהוא כל הזמן משתפר למעני. אני מזהה את המבט הסמוק ממבוכה שלו, ואת הגירוי שלי שכבר נמצא על בעבוע עדין.
