כשהוא מביע אי הסכמה למשהו שאני אומרת, הוא מנסה להביע אותה באופן מרומז כללי: "אני לא כל כך מבין את העניין הזה של ניוש. נראה לי שיש איזו הנחת מוצא שיש משהו מבזה במעבר מגבר לאישה, או שלגברים מותר להתנהג רק באופנים מסויימים וסטיגמטיים למדי. נראה לי שאפשר לבקש מגבר לעשות מה שבא לך, בלי צורך לשים על זה תג מגדרי. מה דעתך?"
כשהוא אמר את זה נזכרתי בפעם הראשונה שקשרתי אותו ודחפתי את עצמי עמוק לתוך הישבן שלו. אני לא אשכח לעולם איך אחזתי בו, מעקלת את האגן שלי אל תוכו, והוא מתחיל לצעוק צעקה ארוכה ומובסת, שלאחריה הוא המשיך לצעוק: "אוי..... עכשיו אני מבין.... אוי... עכשיו אני מבין..." עד שסיימתי איתו.
זה מצחיק אותנו בכל פעם שאנחנו נזכרים. אני מתכוונת: אני צוחקת, והוא צוחק ומאדים ממבוכה על ה"אאוריקה" שלו. והוא באמת צודק, כי יש דברים שמבינים אותם רק דרך תחושות בטן.
מכל מקום, הסכמתי איתו. העניין הזה של הניוש הוא באמת די סטיגמטי, וראוי שנאפשר לכולם לנהוג, לחשוב ולהראות איך שבא להם ונעים להם. הזמנתי לנו מקום בבר מסעדה שאני אוהבת, לעוד שבועיים, והוא קיבל את ההוראות להגיע למסעדה עם חוטיני מתחרה, להתיז על עצמו אחד מהבשמים שלי, ולק ורוד ברגליים. אין קשר לניוש כמובן, וגם לא למבוכה. אני אגיע עם הסטרפאון חגור עלי, אחרי הכל, עדיין לא עשינו סקס בשירותים במקום ציבורי. זה גם לא מאוד נוח, אבל לחשוב עליו צועד חזרה לשולחן שלנו ומנסה להתנהג כרגיל, כבר עושה לי זיקפה.
