בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המחברת הגדולה

"אנחנו מעבירים את ידינו מעל להבה. אנחנו עושים חתכים בסכין בירכנו, בזרוענו, בחזנו, ואנחנו שופכים כוהל על פצעינו. בכל פעם אנחנו אומרים:
— זה לא כואב.
כעבור זמן מה כבר איננו חשים בעצם כלום."
לפני שנה. 28 בדצמבר 2022 בשעה 13:28

 

זה נכון, קצת כעסתי עליו כשאמרתי למלצרית שהוא "רק ישתה היום. מים בכוס. רגילים. מהברז."

אבל לא באמת התכוונתי להשאיר אותו רעב. אני לא בעד עינויים מהסוג הזה, בכל זאת, זו כבר לא התנהגות נאותה להרעיב עבד (גם אם הוא חושב שהוא יכול לנסות להבהיר שהוא יותר ידען, מבין וחכם בתחום שקשור לעיסוק שלו).

היתרון הראשון של האמירה שלי, היה המבע המזועזע של המלצרית, והמבט הסמוק ממבוכה שלו. בעיקר כשאני הזמנתי לעצמי מים מינרליים עם הארוחה שלי (חוץ מהיין), דקה קודם לכן. הארוחה עברה בשתיקה רועמת. הוא ידע שאני יודעת שחוץ ממאפה קינמון שהוא אכל עם הקפה של הבוקר, הוא לא אכל דבר באותו היום,  והגיע רעב למסעדה. לי זה לא הפריע, הייתי רעבה אחרי יום מאומץ, והיין היה מצוין.

כשחזרנו, עדיין היתה שתיקה ברכב. זה לא שהוא לא ענה לשאלות שלי, אבל הוא ענה קצר וחד למדי, כדי שאני אבין שעברתי את הגבול, אבל ממש. אני לא יודעת איך זה עובד אצל אחרים, אבל התנהגות כזו שיש בה מן היבבנות, מגרה אותי. למה? אין לי מושג.

הגענו הביתה כשהשתיקה הולכת ומתחדדת ברכב, ואני צופה בו מהצד ושמה לב שהוא קצת מתחרט, כי אני "נכנסת למוד הזה" שקצת מלחיץ אותו. הוא מבקש לשאת לי את התיק מהרכב הביתה, אבל אני לא מתירה לו. הנה הוא קולט שלא רק שלא הבנתי שעברתי את הגבול, אלא שזה רק מתחיל.

כשהגענו, ביקשתי ממנו שיעלה לחדר השינה, יתפשט ויוציא לי הקיין. אני חושבת שהיה רגע שהוא שקל לנסות להבהיר לי שהוא ממש אבל ממש לא בעניין, אבל המבט שלי הבהיר לו שזה לא הרעיון הכי טוב שהוא הגה השבוע.

עליתי, עם קערית ריקה. שאלתי אותו אם הוא רעב, והוא ענה שכן, שהוא רעב מאוד. אחרי כחמש דקות הקערית היתה מלאה במנת זרע שלו, שאנסתי ממנו החוצה אל תוך הקערית, למרות המבע המזועזע שלו. זו היתה כמות יפה, אבל ניחשתי שהיא לא מספיקה כדי לשבוע. אחד הדברים הכי נוראיים זה ללקק את הזרע של עצמך כשאתה כעוס, בעיקר כי השפרצת אותו דקה לפני, ואתה הכי לא במוד מרצה. בכל זאת, אחרי דירבון קצר הקערית היתה מלוקקת היטב.

שאלתי אם הוא שבע, והוא, אחד שרואה את הנולד, מייד הבהיר שכן, בהחלט. אני לא כל כך הסכמתי איתו, זה פחות ממנת החלבונים שהוא זקוק לה ביום. הבהרתי לו את זה, כשאני מתחילה לסחוט שוב את הזין שלו. במנה השניה, כשהוא מלקק בגועל את תכולת הקערית שהתקררה, הסברתי לו שאני נדיבה איתו, ושהיום הוא יאכל חמש מנות זרע. הוא לא ילך לישון רעב.

"ואם אני לא אצליח לגמור חמש פעמים ברצף? מה תעשי אז, מיס?" הוא שאל, ואפשר היה לשמוע בטון שלו נצחון קטן.

"זה לא חייב להיות זרע שלך, טוי. לי זה פחות משנה מה מקור החלבון."

גמר חמש פעמים.

חתוליק​(נשלט) - מעלפת!
לפני שנה
מתיר ייסורים - כמה הבנה בנפש יכולה להיות איזמל
-אימוג'י של התקף לב-
לפני שנה
GLINDA​(שולטת){herboytoy} - נכון :)
לפני שנה
Leaker​(נשלט) - מה לגבי קינוח?
לפני שנה
GLINDA​(שולטת){herboytoy} - החמישי היה קינוח. מאוד קטן.
לפני שנה
גידיאפ​(נשלט) - מטורף
לפני שנה
עקר הבית​(נשלט) - איזה רוע מקסים
לפני שנה
איש בין אנשים - האם כל זה היה ב.א.מ.ת.?
לפני שנה
Nice Sub for you - או מיי גאד מה עובר במוח הזדוני שלך?? 😧😂😱
לפני שנה
Shish​(שולטת) - על זה דיווחו?? לא שאני הייתי עומדת שלא לתת לו לאכול עד שמגיעים הביתה. פולניה מדי...
לפני שנה
GLINDA​(שולטת){herboytoy} - לא רציתי שיתמלא :)
לפני שנה
מחפש חזקה​(אחר) - וואוו מטורף
לפני שנה
שועלית - תענוג לקרוא
שמחה שהוחזר
לפני שנה
GLINDA​(שולטת){herboytoy} - ❤️
לפני שנה
הלן הדובה - מבינה שזו איננה כוס תה של כל אחד (כולל אותי) אבל את זה דיווחו? נו באמת.
לפני שנה
הלן הדובה - כתבת יפה. מסקרן ביותר לדעת מה בדיוק עבר לו בראש. אני חוששת שאני עדינה מידיי למשהו כזה נועז. אבל בהחלט יש פה פוסט מעורר השראה.
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י