בתקופות קשות אני מפסיקה להיות שולטת. לוקחת קצת זמן לעצמי. לפעמים אפילו משכנעת את עצמי שהעולם הזה של הבדסמ מיותר ולא בשבילי.
אבל.. אני לא מצליחה. לא באמת. בשבוע שעבר הייתי בכירבוליה. תמימה כזאת. מלאת רוחניקיות ושירים שאף אחד לא מכיר ועדיין שר, וכאלה שרוצים שיתכרבלו עם הלב שלהם ויגעו בעובר שנמצא בתוכם.. פחות אני. ממש פחות. אבל הלכתי עם מישהו שעניין אותי והחלטתי לתת צ׳אנס.
ומיד אחרי טקס קקאו - שלא היה קקאו וגם לא טעים נשכבתי על מזרונים רכים ועצמתי עיניים ונתתי לידיים שאני לא מכירה ללטף אותי. והיה.. היה מרגיע, ונעים ומלטף. וזה שהיה לידי - המעניין- הרגיש את הליטופים שלי וגם הרגיש כמה אני מתאפקת לא לשרוט, להכאיב, להשאיר סימנים. הוא נשא באומץ את הכאב והשריטות ואת האצבעות הצובטות והמתגנבות מידי פעם לאזורים אסורים.
היה אסור לגעת מתחת לבגדים או באיברים שנחשבים מיניים ואני גם הכנסתי ידיים מתחת לבגדים וגם הרשתי לעצמי לשרוט אותו. ממש מעט. אם לא היו שם כל כך הרבה חוקים וכל כך הרבה אנשים.. כל מה שעבר לי בראש זה כמה אני רוצה אותו קשור ומכוסה עיניים ולרשותי בלבד. לחלל.. להשאיר סימנים.. לשרוט… ולחרמן..
גם היו 2 נשים שלגמרי היו נקשרות שם אם זה היה תלוי בי. כולל זאת שליטפה לי את השיער, ואז היד שלה גלשה ללחיים, לעצמות הבריח, לחזה ואז גם עשתה סיבוב סביב הפטמה. וכשהסתכלתי עליה היא הביטה בי במבט של רצון ובקשה… ובסוף הערב ליד השרותים שאלה אם יכולה להיפגש איתי יותר ולגעת יותר ואני אכזבתי אותה ואמרתי לה שהכיוון שלי הוא יותר גברים. במיוחד כאלה קשורים שמרשים לי מה שבא לי ומה שאני רוצה..
אז כשהוא כתב לי שהוא לא במילואים ופנוי והיה מלא תקווה שגם אני פנויה- שכחתי את התחושה הזאת של ההפסקה משליטה וקבעתי איתו. הוא אסף אותי ב19 ונסענו לאיזה חדר מפנק. הוא הביא איתו שתיה ושוקולד שאני אוהבת, ומתנת יום הולדת מאוחרת.
ואני אמרתי לו להתפשט. והוא חייך וביצע מיד. כי למרות המפקד הקשוח והבוס הזועף אני יודעת שהוא צריך לשחרר בעצמו משהו אחר.
הוצאתי רצועות וקשרתי לו את הידיים. וכיסיתי לו את העיניים. השכבתי אותו על המיטה. ונכנסתי להתקלח. יודעת שהוא יכול לקרוע את הרצועות שלי בשנייה אבל גם בטוחה שהוא יהיה שם - בדיוק איך שהשארתי אותו- קשור ומשתוקק. יצאתי ערומה ועליתי על המיטה. נעמדתי מעליו. מטפטפת מעט מים. ואז לאט לאט מתיישבת עליו. גם קרה ומטפטפת מהמקלחת וגם חמה ומתחככת.
ורכנתי קדימה. מחזיקה את הרצועה שעל הידיים שלו. והפטמה שלי ממש מעל הפה שלו, והוא מנסה לתפוס אותה, ואני כל פעם מתרחקת, והוא מנסה שוב ואני זסה ואני מרגישה את תנועות האגן שלו מתחתיי, מרגישה כמה הוא מנסה להכניס את עצמו אלי. והשליטה היא שלי - אז הכל יקרה רק כשאני אחליט.
כשאני מאפשרת לו בסוף לתפוס לי את הפטמה הוא גונח ומלקק ויונק ומוצץ, ואני נצמדת אליו, מרגישה אותו בין הרגליים ושומעת אותו לוחש כמה שהרטיבות שלי משגעת אותו. ואז גם מרגישה אותו מנסה לזוז ולמצוא תנוחה יותר נוחה, להרגיש יותר. להרגיש אותי.
ואז אני עוצרת ויורדת ממנו. הוא לא מתלונן ומחכה לבדוק מה עכשיו. ואני עושה המון רעש בחדר. שותה מים ובסוף חוזרת למיטה. שמה לו על החזה קופסא של תותים. וחוזרת להתיישב עליו. לוקחת תות ומגלגלת עליו. הוא קר. ואז מכניסה לו לפה והוא טועם ואוכל וגניחות עונג יוצאות לו מהפה בזמן שאני חוזרת לשבת עליו והפעם גם מחדירה אותו לתוכי.
מידי פעם פטמה לפה ומידי פעם תות קפוא עם המון תנועות אגן של שנינו וערימת תותים, ושריטות וצביטות, ואני רוכנת ללקק את הפטמה שלו ו2 טיפות מיץ מהתות שנשאר על שפתיו.
ואני משחררת לו את הידיים. משאירה כיסוי עיניים והוא הופך אותי בשנייה, ומתחיל ללקק, למצוץ, לינוק את כולי, הלשון שלו משחקת עם כל הגוף שלי והאצבעות שלו לא מפסיקות ללטף, למולל, לחדור ולהוציא ממני גניחות…
ומידי פעם אנחנו מתגלגלים על כמה תותים שנמעכו על המיטה.. והם רטובים כמונו וטעימים לא פחות..

