שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שולטת.

שליטה היא מתנה. תלוי למי
לפני 9 חודשים. יום שלישי, 10 ביוני 2025 בשעה 4:21

משהו מתחכך לי ביד מתוך שינה. משהו חם וקשה. אני חצי מתעוררת. 

״ מה השעה״ 

״ 4:20״

״ אז למה אני ערה?״

״ את לא ערה, את חולמת״ 

״ אה. טוב״

הוא ממשיך להתחכך בי. והיד שלו על השד שלי. מלטפת. נעימה. היד יורדת לבטן, מלטפת, מעט שורטת. יורדת ומוצאת את מקומה בין הרגליים שלי.

״ עוד לא התחלתי ואת כבר רטובה״

״ אני לא רטובה. אתה חולם״

״ אני אוהב את החלומות האלה״

״ שששש. אני ישנה״ 

״ תמשיכי לישון. מה מפריע לך״ 

״ מי. יותר נכון״ 

האצבעות שלו כבר בתוכי. משחקות, חודרות, יוצאות ונכנסות. עם הברך הוא מפשק לי את הרגליים. היד שלו נעה מהר יותר והאגן שלי מתחיל לנוע איתה. מהר יותר. 

הוא נשכב עלי. מרים לי את הידיים מעל הראש. 

״ למה תמיד אתה מרים לי את הידיים?״ 

״ כדי שלא תשרטי אותי. כשאת נהנית הציפורניים שלך נוטות לחדור לי לעור״ 

״ אז אתה לא רוצה שאני אהנה?״

״ זה החלום שלך. מה אני קשור״

הוא מסיים את המשפט וחודר בבת אחת. מרחיב אותי בשנייה ולוקח לי מעט זמן להתרגל לגודל שלו. הוא לא מחכה ויוצא וחודר שוב חזק ומהר. היד שלו נכנסת והאצבעות שלו משחקות לי עם הדגדגן, הוא מגביר קצב לפי הגניחות שלי. 

״ איך את רוצה לגמור בחלום שלך״ 

״ אני בכלל לא רוצה לגמור. אני רוצה לישון״ 

הוא יוצא והופך אותי על הבטן בבת אחת. מפליק לי חזק ומרים לי את הישבן. עומד על הברכיים מאחוריי וחודר שוב. חזק ומהר. היד חוזרת מתחתיי ואל בין הרגליים שלי. הוא ממשיך עוד כמה דקות. מכיר את הגוף שלי, יודע שכשאני חופנת את הסדינים והכרית אני עומדת לגמור. הוא גוחן עלי ולוחש לי לגמור בשקט ולא להעיר את הילדים. 

זה לא ממש עוזר והגניחות שלי ממלאות את החדר כשאני גומרת. הוא מפליק לי שוב. אוחז בצידי הישבן ומגביר קצב עד שגומר גם.

״ מה עכשיו?״

״ קומי להתקלח. עוד מעט הילדים יתעוררו ויבואו למיטה״

״ חשבתי שאני ישנה אבל״

״ תתקלחי ותמשיכי לישון. 5:00. יש לך עוד שעה.  

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י