ככה זה בא ממני

על החטאים אשר ידעתי, על החטאים שעוד אדע
איני מתרץ עצמי לדעתי הרי הכל הוא במודע,
כי הקיים פתוח וגם אם הרשות לא תמיד נתונה
הם מרכיב ממני בין חלקי הפאזל המשתלב לו לתמונה...

בצבעי גוונים אותם למדתי
בטעמים שונים אותם טעמתי
עת הייתי פורש אל המחזות האחרים
לא היה כמותם לתת בי לשמחת החיים,
להתמלא באשר אינו לי בנמצא
לשמוח ברגעי שבירת שגרה,
והם נוסכים בי כוח אל ההמשך
ואיני מצטער לרגע ואני עליהם מברך...

לעת ידעתי נגיסה מתבלין והוא ממש אחר
לא היה כמותה לתבל על השגרתי המצטבר,
ומצאתי באותם רגעים נסתרים וגנובים
את אשר יכול בי למלא חללים נעלמים
שהם הדבק החזק מכל הדבקים
העוזר הנאמן לי בביתי להמשך שגרת החיים...

איני מצטדק, איני מחפש תירוצים
על השולחן הופך כמה מן הקלפים
שבדרך כלל הם צמודים אלי לחזה
רק מדי פעם נחשף לו קלף אחר או כזה...