הקפיצה

היום כלבתי תקבל מתנה מגיע לה אחרי זמנים רבים כל כך..
הזונה נצמדת לרגלי המיטה ואחר כך לרגלי המלכה שלה..בבהונותיה...אצבעותיה..לא מעבר כאחת שעדיין אינה ראויה. טפלי בה אני אומר לה וטפלי בי גם ... מגיעה המתנה , הסוכריה המצופה, החלום שהרטיב את הכוס שלה ברחובות הומים ובחלומות לילה שסירבו ללכת לישון.
תודה אדוני היא אמרה .... והתודה היתה כל כך חמה ואוהבת ורכה ...וסכרינית עד
למאד....
היא ניגשה ושלפה את החגורה .... על ארבע כלבלבים שלי היא אמרה באותו קול...שאין
ממיס ממנו שולטים ושולטות...ודודים...וסתם מכורי טלפונים נוטפים.
לא אחד מול השני...היא נוזפת... תחת לתחת פנים לפנים...הוא נושק לה...היא חוטפת..מרכינה את הראש...6 מלכתי..ו7 ו8...ורק הנשיקה המחברת בחיש של שפתיים מונע ממנה את זעקת הכאב הקשה. ועכשיו אלייך..זה נוחת..לא מורגל בצידו השני של הים..לא יודע אותו...כאן הוא אזרח זר..כמעט בלי דרכון..עם שפה מגומגמת.
תודה לך גבירתי הוא לואט...שפתותיו ננשכות בשפתיה.
המשך יבוא.....

עומדת בסיבוב טריקו בלי חזיה תצאית ללא תחתונים..עוברים
כנסי אחורה זונה...תודה אדוני...על הרצפה ותתפשטי...הפטמות מזדקרות במזגן..
לרגליים של המלכה קדימה זונה...היא מוצצת בהנאה, עדיין באילוף ובתקופת הנסיון
גם טיוטת החוזה מוכן. מגיעים לחדר...על הארץ..זוחלת על החול עירומה..מצלמת האבטחה
לא נורא..למקלחת מסריחה ..בזחילה מהירה. על ארבע..שדיים מתוחות...הזרם מתחיל לשטוף את הגוף הפנים השערות..המלכה מסיימת...בסטירה שפותחת לכלבה את הפה מאפשר לשפריץ האחרון של האדון להשקות אותה....תודה אדוני תודה....
תתקלחי ותגיעי למרגלות המיטה....
המשך יבוא...

על סירת האגם הרוגע היא שטה איתי,
שקטה, ממתינה, רגועה,
לבושה בשמלה לבנה ארוכה ושקופה.
המים היו זוהרים באדום,
ראשה נח על כתפי,
על פניי היו שערותיה,
אבל הכי היה שם חיוכה
זה שכבש זרים רבים כל כך
זה שהשתווה רק לקולה הרך
קול מדהים, ששבה לב כל
אבל היא היתה שלי
נסוכה בשלמותה,לא מדברת
אלא עם שמייה, נשמתה
מלאכיה שהתחברו לה
אחרי שנים של תהיות, של נסיונות
עכשיו היא זהרה בשתיקה של מעלה
ביופי פנימי שהקרין על המים
שהלכו והאדימו מדמדומי לילה
הכל האפיר
הירח שהיה כבר מלא
הצהיב את שמלת הלובן
ואמר לה, והחמיא לה
אבל היא,
עולמה נצור בין חמדת הלמעלה
ותשוקה קטנה על שפתיה
היא ידעה שהיום זה יומה
אבל השעה טרם באה
כמו סינדרלה ידעה ששעתה בוא תבוא
והמתינה וחיכתה,
נהנית הנאה רבה מציפיה שהמתיקה
כשוקולד הנמס לאיטו ונמסך אל לשון וחיך מיחל.
כשדיברו הוא אמר לה
היום נשנה, היום זה יתחיל
היא המתינה, היא ציפתה, היא שתקה
היא היתה עשירה כקורח מלאה באהבה
שרק ציפתה לה לפרוץ
היא היתה שלו
הירח ידע, הרוח ידעה, המים ידעו
הכל אפוף מלא חושני כה ברור
מתוכנן אך ממתין
וממתין ומחכה ויודע
אהובך.
[b]

בתוך שביל האבנים הזהובות,
השמש זורחת, מחממת בקרניה,
מראה לנו את הדרך הנכונה.
לעיתים הרוחות גועשות מסיטות מהשביל.
שם בעודנו נחים על אחד הסלעים,
מביטים אל השמיים התכולים הרגועים,
אמרת לי שזה צריך לבוא מבפנים.
ובתוכנו ידענו כי אל שנינו מתכוון,
המהפך המדהים, שינוי דפוסים
היפתחות, מוכנות והפנמה.
וכשזה בא מבפנים הייתי פעורה בפניך
פתוחה לרווחה בכל החורים
מוכנה להתמסר שתקרע אותי,
בשלה יותר בצייתנות בכניעות.
גם כאשר עוברת לצד השני של השוט
עדיין יודעת את מקומי, אוהבת את מקומי.
שלימה עם הדרך כי הגעתי עד הלום,
ידעת אותי בסבלנותך, בכך שהבנת את אשר עוברת
צעדת איתי יד ביד, לא הרפית את האחיזה
מחבק, מלטף, מנשק, עוטף
שואב ונשאב, אוהב נאהב
מחנך, מטפל, מאלף.
ובעודנו יושבים בצל כרמי טוסקנה שלנו
מפנקת ומשרתת אותך
נשאבים ביחד לתוך הפנטזיות
חווים, מתנסים, טועמים מכל דבר
לוגמים מהיין שרק משתבח עם הזמן
ויודעים
שזה בא מבפנים.

היום המיוחד הזה התחיל בציפיה מתוחה...כמה דקות לפני היה שקט..
ריכוז מוזר...מחשבות שנשלחו מאי שם...השיעור לא הסתיים עדיין , כמעט רבע שעה נותרה...אבל כאן הסתיים שיעור אחר בהצלחה גדולה...
הסיום היה ב13 ו50 דקות לערך.....
לפעמים תחילתו של סמסטר...הוא סופן של כמה שנות לימוד רבות...וחודשיים של
נדודים...הבאים עם בוקר.
מול הים והגלים הנוצצים בקצף חוף..של דייגי חכות....ורעש רוח...
זה היה אחרי...
הנתזים המלוחים היו צפונית למה שנצץ בעיניים דרומיות...
השמחה המערבית נמהלה בצהלות הגאווה הרעננות...של הקמפוס....
היא הרגישה אותו...הוא ידע את אהבתה....
החלום של טוסקנה לא היה קרוב יותר מעולם....
היין..הליטוף...הנרות...קירות האבן....הצחוק הבלתי גמור...הכרמים...זיתי החושך..
השחר האדום....ערפל הבוקר המואר בוילון...החיבוק...שאמר את שתיקתו הגדולה ביותר.
אדונה.

[b]

מוקדש למי שמחכה איתי למחר
לפעם הראשונה!
האדרנלין זורם
הראש עובד שעות נוספות
חששות מהולים בריגוש
פרפרים בבטן, חושים מתחדדים
איזו תחושה מדהימה
מחכה למחר...

אצבעות שחודרות,
מלטפות, מחפשות,
מגיעות לגבעה הפנימית.
כל הגוף מתעורר
מתאווה, מתחנן
מתמסר לטיפולך אדוני.
מנגן בידך על כל החורים
מפעיל את קולות הגניחה.
הכוס רועד, הגירוי מתגבר
מרטיב, גומר בעוצמה מדהימה.
ואתה לא מפסיק,
רוצה שאראה לך עד כמה אני זונה
עד כמה הכוס הינו בור ללא תחתית.
סוטר לי בכוס, על הירכיים
כל הגוף בכוננות,
אצבע מרחפת על הדגדגן
מטריף אותי, בניגודיות התחושה
הדף הכאב מול טיזריות הרפרוף.
הכל נוטף, אורגזמה מתגברת
ואתה ממשיך
מפלח את הכוס, חודר עמוק
לוקח את ששלך
הזין שלך ממלא אותי.
מורה לי להסתובב על ברכיי,
מרגישה עד כמה הכוס שלי משומש,
חשה את הזונה שבתוכי פורצת.
זו רק ההתחלה לוחש
ידך מונחתת על ישבני בחוזקה
כל גופי קופץ, הגירוי גובר
ממשיך לזיין,
הכוס רועד
ושוב, אורגזמה נוספת
חכי כלבה, אומר
את עוד תהיי זונה אמיתית
ותרגישי מהו כוס משומש באמת...

תודה אדוני.. היה מדהים.

כלבתו - הו' מסמלת שיוך, הכלבה של X
הפרופיל מעיד על זוג שמחפש נשלט/נשלטת/זוג נוסף
אז מדוע יש אדונים/שולטים שמנסים לשכנע אותי שהם ישלטו עלי או אף מעיזים להציע לשלוט עלי ועל האדון???
היכן הכבוד הבסיסי בו קוראים פרופיל לפני ששולחים הודעה???
ואם כבר אני מעלה שאלות, אז מדוע רוב הפונים הם נשלטים, להיכן נעלמו כל הנשלטות?

לא תמיד מצליחה למלא את המשימות בזמן, אווףףףףף
אז הנה, אחרי הארכה - כותבת.
***********************************************************
נכנסת השבוע למרחב הפרטי שלי
למקום בו אני השולטת, למקום בו כולם נושאים אלי עיניים
הידיעה על האפשרות היתה קיימת
אך בהפתעה היה משהו מאד רומנטי
צעדת בבטחון, חיוך ערמומי
הבטת עלי, לקרוא את מבטי
יודעת שראית את הזיק בעיניים
קצת מבוכה, חיוך
ועדיין עומדת כהגדרתך, כמו סוסה גאה
מיישירה מבט, מתעלמת מתהפוכות הבטן
ודווקא שם, במקום בו באמת הייתי לבושה
הרגשתי כל כך עירומה,
חושפת בפניך היבט אחר ממני
שוברת מחסום.
אצלך זה היה מאד טבעי
מבלי שידעת את המשמעות עבורי.
אז תודה שהשקעת
שלא הרמת ידיים והסתובבת
כלבתך

לפעמים את המסרים הכי מעניינים בחיים אנחנו מקבלים מאנשים שפגשנו במקרה, שאנו לא מכירים. כך קרה לי עם השיר של יהודה עמיחי - אדם בחייו.
הלכתי במסדרון בעבודה, אישה חביבה שאלה אותי שאלה והתפתחה שיחה קלילה. לפתע הוציאה מהתיק דף ואמרה: "קראתי, אהבתי, צלמתי בטעות כמה עותקים, אני רוצה לתת לך אחד."
אז גם אני קראתי, וקבלתי המון תובנות...

******************************************************
אדם בחייו אין לו זמן שיהיה לו
זמן לכל.
ואין לו עת שתהיה לו עת
לכל חפץ. קהלת לא צדק כשאמר כך.

אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת
באותן עיניים לבכות ובאותן עיניים לצחוק
באותן ידיים לזרוק אבנים
ובאותן ידיים לאסוף אותן
לעשות אהבה במלחמה ומלחמה באהבה.

ולשנוא ולסלוח ולזכור ולשכוח
ולסדר ולבלבל ולאכול ולעכל
את מה שהסטוריה ארוכה
עושה בשנים רבות מאד

אדם בחייו אין לו זמן
כשהוא מאבד הוא מחפש
כשהוא מוצא הוא שוכח
כשהוא שוכח הוא אוהב
וכשהוא אוהב הוא מתחיל לשכוח

ונפשו למודה
ונפשו מקצועית מאד
רק גופו נשאר חובב
תמיד. מנסה וטועה
לא לומד ומתבלבל
שכור ועוור בתענוגותיו ובמכאוביו.....