○ Sweet Pain ○

היא כרעה ברך לפניו,
מבטה מושפל, הנשימות שלה כבדות מרוב ציפייה.
האוויר בחדר היה סמיך במתח,
חשמל סטטי כמעט.

הוא צעד סביבה באטיות, המגפיים הכבדות שלו חורצות מסלול על הרצפה,
נותנות לה להרגיש כל צעד,
כל רגע שבו הוא מתבונן בה, מחליט.

"ידיים," אמר לבסוף בקול שקט, אך סמכותי.
היא הושיטה אותן מיד קדימה,
והוא הידק סביבן את הרצועות בעדינות מכוונת,
בקשרים בטוחים אך בלתי ניתנים להתנגדות.
המגע שלו היה קריר לרגע,
ואז חם. שורף כמעט.

"יפה שלי," מלמל, קולו כמעט מלטף,
ואז אחז בסנטרה והרימה מבטה אליו.
"את יודעת למי את שייכת עכשיו, נכון?"

היא בלעה רוק, לבה דוהר, ולחשה, "כן, דום"

חיוך מסופק עלה על פניו כשהוא הניח יד על לחייה, אגודלו חולף על שפתה התחתונה.
"טובה.

עכשיו, נתחיל."