ירח חודר, גשם יורד על הרצפה: ריקוד לילי בין אור לחושך
הירח, כמו עין כסופה בשמיים שחורים, מציץ מבעד לחלון. אורו הרך נופל על גופה החשוף, צובע את עורה בגווני פנינה.
היא שוכבת על הרצפה הקרה, פגיעה וחשופה. עיניה עצומות, שפתיה לחות, גופה רוטט מציפייה.
אני מתקרב אליה, כמו צל שחור שמתגנב אל תוך האור. ידי נוגעות בה בעדינות, מעירות בה רטט קל, כמו משב רוח על פני מים שקטים.
אני מנשק את צווארה, את כתפיה, את בטנה. אני טועם את טעמה המלוח, כמו טעם הים בלילה סוער.
היא נאנחת בהנאה, גופה נמתח כמו חתולה תחת קרני שמש חמימות. אני יודע שהיא מוכנה.
אני חודר אליה באיטיות, בעדינות, כמו ירח שחודר אל תוך הלילה. היא מקבלת אותי בזרועות פתוחות, גופה נכרך סביב גופי כמו גפן סביב עץ.
אנחנו נעים יחד, בקצב איטי ומתגבר. גשם של זיעה מתחיל לרדת על הרצפה, כמו דמעות של תשוקה.
אני מגביר את הקצב, דוחף חזק יותר, עמוק יותר. היא גונחת, צורחת, שפתיה נפתחות בצעקה אילמת.
גופה רועד תחת גופי, כמו ספינה קטנה בלב ים סוער. אני מוביל אותה אל סף התהום, אל המקום שבו התענוג והכאב מתערבבים זה בזה.
ואז, כשהיא מגיעה לשיא, אני משחרר אותה. גופה קורס תחת גופי, כמו פרח שנובל לאחר שנתן את כל יופיו לעולם.
אנחנו שוכבים יחד, מתנשפים, גופינו מכוסים בזיעה ובדמעות. הירח ממשיך להאיר עלינו, עדות אילמת לריקוד הלילי שלנו.