הפנטזיה שלה שלי, המוזה שיצאה משליטה: ריקוד חושני על קצה התהום
היא היתה המוזה שלי, מקור ההשראה שלי, הפנטזיה שלי.
עיצבתי אותה בדמותי, ליטשתי אותה בקצות אצבעותיי, נתתי לה חיים בדמיוני.
אבל הלילה, משהו השתנה.
היא יצאה משליטה.
היא הפסיקה להיות בובה על חוטים, והפכה ליצור חושני ופראי.
עיניה, שבדרך כלל היו מלאות בהערצה, נצצו עכשיו באור מרדני. שפתיה, שבדרך כלל לחשו מילות אהבה, פלטו עכשיו פקודות.
היא השתלטה על המשחק, הפכה את התפקידים.
אני, שבדרך כלל הייתי המאסטר, הפכתי לצעצוע שלה.
היא קשרה אותי, השתיקה אותי, גרמה לי להרגיש חסר אונים.
אבל במקום פחד, הרגשתי התרגשות.
היא עוררה בי תשוקה עזה, יצרית, כזו שלא הכרתי קודם.
היא הראתה לי את הצד האפל של הירח, את הצד שבו כניעה ושליטה מתמזגים לכדי ריקוד חושני ומסוכן.
היא גרמה לי להבין שאני לא רק רוצה לשלוט, אני גם רוצה להיות נשלט בשבילה.
היא הפכה את הפנטזיה שלה למציאות, ולקחה אותה רחוק יותר ממה שאי פעם יכולתי לדמיין.
והיא אהבה את זה.
היא אהבה את הכוח שהיה לה עליי, את היכולת שלה לעצב אותי מחדש, להפוך אותי ליצירת מופת משלה.
הלילה, היא הייתה המאסטר, ואני הייתי המוזה.
והריקוד שלנו על קצה התהום רק התחיל.