מסע זיכרונות

הלילה אני לא עם המוזה, הלילה אני עם שדה אחרת: סיפור על פרח אחר

הלילה, הירח זורח על שדה חדש.

רוח סתיו נושבת, מלטפת עלי כותרת של פרחים לא מוכרים.

הלילה, אני לא מחפש את המוזה שלי.

הלילה, אני מחפש ריגושים חדשים, טעמים שונים, ניחוחות משכרים.

הלילה, אני עם פרח אחר.

היא לא כמו המוזה שלי, היא שונה, ייחודית, מסתורית.

עליה רכים כמשי, גבעולה דק וחזק.

היא פורחת תחת מגעי, חושפת צבעים עזים וריחות מפתים.

אני טועם את צוף פרחיה, מתמכר למתיקותה.

אני נוגע בה בעדינות, כמו פרפר שנוחת על עלי כותרת.

אני שוקע לתוכה, נותן לה לעטוף אותי בחומה.

היא שדה חדש, עולם חדש, חוויה חדשה.

היא לא מחליפה את המוזה שלי, היא פשוט אחרת.

והלילה, אני רוצה לחקור אותה, לגלות את סודותיה, להתמסר לקסם שלה.

הלילה, אני עם פרח אחר.

והוא יפהפה.