מסע זיכרונות שממשיך וממשיך

ט"ו באב, הלילה הממלכה שלי, ורק היא הטרף: משחק ציד תחת ירח מלא

טו באב.

לילה של אהבה, של רומנטיקה, של תשוקה.

אבל בממלכה שלי, ט"ו באב הוא לילה של ציד.

הירח, כמו עין כסופה בשמיים שחורים, מאיר את דרכי.

אני הצייד, והיא הטרף.

היא רצה, יפהפייה ופראית, כמו איילה ביער עבות.

אני עוקב אחריה, צעד אחר צעד, נהנה מהמרדף.

היא מנסה להתחמק, להיעלם בין הצללים, אבל אני תמיד מוצא אותה.

אני לא ממהר, אני נהנה מהמשחק.

אני רוצה שהיא תדע שאני מגיע, שאני קרוב.

אני רוצה שהיא תרגיש את הפחד, את ההתרגשות, את הציפייה.

כשאני תופס אותה, היא לא מתנגדת.

היא יודעת שזה גורלה, להיות הטרף שלי.

היא נכנעת לי, גופה רוטט תחת מגעי.

אני מנשק אותה, טועם את טעמה המתוק, כמו פרי בשל.

אני נוגע בה, מעיר בה את התשוקה.

היא שלי, כולה שלי.

והלילה, היא תהיה שלי לחלוטין.