כשקסם הלילה מלטף את החשכה
יער עבות וקדום הקיף אותנו, ענפי עצים עתיקים, כמו זרועות שחורות וגרמיות, נשקו לשמיים זרועי כוכבים. אור הירח, כסוף וקריר כמו מגע של רוח רפאים, חדר מבעד לעלווה הצפופה, מצייר צללים מוארכים ומתעתעים על פני האדמה, כמו שחקנים על במה עתיקה. ריח טחב וטחב לח עלה מהאדמה, מעורב בניחוח פרחי לילה משכרים, סמיך ומתקתק כמו יין.
היא עמדה לפניי, גופה רזה וחינני כמו צללית של איילה, שיערה השחור נשפך על גבה כמו מפל של חושך, מסתיר את פניה. שמלתה האדומה, עשויה ממשי דק, נצמדה לגופה וחשפה את קימוריה המפתים, כמו פרח טורף שמחכה לטרפו.
היא לא ידעה שאני צופה בה, נהנה מהיופי הפראי והמסתורי שלה, כמו חיה טרף שמתבוננת בקורבנה. היא היתה כמו יצור קסום, נימפה יער שיצאה מתוך אגדה עתיקה, נושאת עמה ריח של קסם ותשוקה אסורה.
התקרבתי אליה באיטיות, צעדיי שקטים כמו נשימות הרוח, גופי נמס אל תוך הצללים, הופך לחלק בלתי נפרד מהחושך. היא הרגישה בנוכחותי, גופה רעד קלות, כאילו משב רוח קר ליטף את עורה, מעיר בה צמרמורת של ציפייה.
היא הסתובבה, עיניה ירוקות וחודרות ננעצו בשלי, כמו שני יהלומים ירוקים נוצצים בחשיכה. אור הירח ריקד בהן, הדגיש את יופיין הפראי, את עומק הרגשות שבהן. היא לא פחדה, רק סקרנית, פיה מעט פתוח, כאילו חיכתה לי כל הזמן, כאילו ידעה שאגיע.
ללא מילה, ללא הסבר, היא כרעה ברך, גבה קמור כמו קשת מתוחה, מוכנה לשחרר חץ של תשוקה אל תוך הלילה. שמלתה האדומה נפרשה סביבה כמו בריכת דם תחת אור הירח, כמו הזמנה לחדור אל תוך עולמה הסודי.
היא היתה כמו הזמנה, כמו הבטחה לחוויה חושנית ומסוכנת, כמו שער אל גן עדן אפל.
הבטתי בה, גופי רועד מהתרגשות, והרגשתי את ה"סהר העולה" שלי מתעורר לחיים, מתמלא בכוח קדום, תשוקה גואה.
התקרבתי אליה, נשמתי חמה על עורה החשוף, מריחה את ריחה המתוק כמו יין. ידיי ליטפו את גבה, את מותניה, את ירכיה החלקות, כמו נהר שזורם בעדינות על פני אדמה צחיחה. היא נאנחה בשקט, גופה נרעד כמו עלה נידף ברוח, נכנעת למגע.
ואז, בעדינות ובנחישות, חדירתי לתוכה, מילאתי את החלל הריק, כמו שחר חדש שפורץ אל תוך הלילה, כמו מפתח שנכנס אל תוך מנעול.
היא קיבלה אותי בזרועות פתוחות, גופה נכרך סביב גופי כמו גפן סביב עץ עתיק, כמו שתי נשמות שמחפשות נחמה זו בזרועות זו.
היא נאנחה שוב, הפעם אנחה עמוקה של עונג וכניעה, שיר הלל ללילה, לכוח הקדום של התשוקה.
הירח האיר עלינו, עד אילם לריקוד התשוקה שלנו, למיזוג גופינו תחת כיפת השמיים, לטקס האהבה האפל שלנו.
היא היתה שלי, ואני הייתי שלה, כמו שתי נשמות שמצאו זו את זו בלב היער האפל, קשורות זו לזו לנצח, מאוחדות בגורל משותף.