הקוסם והשדה: מטה הקסם ובריכת התשוקה מתאחדים
הוא היה קוסם רב עוצמה, איש של ידע קדום ומסתורי, גלימתו סגולה כליל, רקומה בכוכבים זוהרים. מגדל האבן שלו, נישא מעל יערות מורדור, צופה על מישורים רחבי ידיים, שם פרחים פראיים רקדו ברוח כמו להבות צבעוניות. שם, בלב השממה הפורחת, נחה בריכת התשוקה, מקור קסום שמימיו נוצצים כמו אבני חן, שואבים אליהם את כל מי שמעז להתקרב.
הקוסם, שחי שנים ארוכות בבדידות, שקוע בלימוד סודות היקום, הרגיש את משיכתה של הבריכה. בלילות ירח מלא, הוא היה יורד ממגדלו, מטה הקסם שלו, עשוי עץ אלון עתיק, פועם בידו, מוביל אותו אל עבר הכוח הפראי שחיכה לו.
הוא כרע ברך על שפת הבריכה, הביט בבבואתה, והרגיש את כוחה קורא לו, מפתה אותו, כמו שיר סירנה. הוא טבל את מטהו במים הקרירים, והרגיש זרם של אנרגיה זורם דרך גופו, מעיר בו תשוקות רדומות, כמיהות שלא ידע שקיימות.
הוא נגע במים, ליטף אותם בעדינות, והבריכה הגיבה. אדוות עדינות התפשטו על פניה, כמו אנחות של עונג, והאוויר סביבו התמלא בריח מתוק ומשכר, כמו ניחוח של אלף פרחים.
הוא ידע מה עליו לעשות.
הוא התפשט לאט, גלימתו הסגולה נשפכה על האדמה כמו ים של כוכבים. הוא נכנס אל תוך הבריכה, מימיה הקרירים עטפו את גופו, ליטפו את עורו, עוררו בו תחושות שלא הכיר קודם לכן.
הוא הרגיש את כוחה של הבריכה זורם דרכו, ממלא אותו בחיים חדשים, בתשוקה בוערת. הוא הרים את מטהו, השתמש בקסמיו כדי להעצים את חווייתו, לשבור את גבולות המציאות, להתמזג עם הבריכה, עם הטבע, עם התשוקה הקדומה שפיעמה בלבו.
הוא נאנק בהנאה, גופו רועד מגעגועים, נשמתו מתמזגת עם נשמת הבריכה, כמו שני פלגים שזורמים אל נהר אחד.
הוא היה הקוסם, והיא הייתה הבריכה.
הוא היה מטה הקסם, והיא היתה בריכת התשוקה.
והם התאחדו, בלילה קסום זה, ליצור יחד קסם חדש, עוצמתי ומסוכן, קסם של אהבה ותשוקה בלתי נדלית.