נסענו בשתיקה, המוזיקה הקלאסית ברדיו מלטפת את המתח באוויר. יד אחת שלי על ההגה, השנייה נחה על ירכה, מגע קל, אך בעל נוכחות. היא לא זזה, רק נשמה עמוק, גופה מתוח. קצות אצבעותיי חשו את רעד קל שעבר בגופה. היא אהבה את המשחק, את תחושת הציפייה, את הידיעה שאני שולט. מבטה היה נעוץ קדימה, אך יכולתי לחוש את מבטה עלי מדי פעם, בוחן, סוקר.
הגשם התחיל לטפטף, מתופף קלות על שמשות המכונית. עצרתי בצד הדרך, מול תצפית לנוף הלילי של העיר, מרבד אורות מנצנצים שנמתח עד האופק. היא סובבה את ראשה אלי, עיניה שואלות, גבותיה מורמות קלות.
"בואי," אמרתי, קולי שקט אך סמכותי.
יצאנו מהמכונית אל הקור והגשם הדק. היא רטטה קלות, ואני עטפתי את זרועותי סביבה, מושך אותה קרוב אליי. היא נשענה לתוך חיבוקי, ראשה נח על חזי. הרגשתי את פעימות ליבה המהירות, את חום גופה דרך הבגדים. היא הרימה את פניה אלי, שפתיה קרובות לשלי.
"קר לך?" שאלתי, קולי לוחש קרוב לאוזנה, נשימתי החמה מלטפת את עורה.
היא הנהנה קלות, מבטה לא מש ממוני.
"אני אדאג שיהיה לך חם," לחשתי, והידקתי את חיבוקי, לוחץ את גופה אל גופי. נישקתי את צווארה בעדינות, שפתיי נושקות את עורה הרך. טעם גשם מעורבב בבושם שלה עלה באפי. היא נאחזה בי, אצבעותיה חופרות בגב שלי.
הורדתי את מעילה מעליה וחשפתי את כתפה החלקה. אצבעותיי ליטפו את עורה הרגיש, מותירות שובל אש בכל מקום בו נגעו. היא עצמה את עיניה, גופה רועד קלות מתחת למגעי. קירבתי את שפתיי אל כתפה ונישקתי אותה בעדינות, ואז התחלתי לנשק אותה בלהט יותר, שפתיי יורדות במורד צווארה.
To be continued..