לפני 4 שבועות. 26 באוקטובר 2024 בשעה 20:29
לילה, כולם ישנים... רק אנחנו ערים,
בין סדינים מתוחים וגוף נמס מחום,
מילים מתרסקות ברכות על שפתיים רועדות,
נגיעות מטיילות, שקטות, במקומות חשופים.
האוויר רווי בבקשות שלא נאמרו,
במבטים שמסגירים את מה שבוער בפנים.
כמו נהר שנפרץ, סוער אל תוך הקיים,
רק אנחנו, בין הלילה לאור השחר הקם.