הלב הפועם
הם נפגשו במקרה במסיבה קטנה, כזו שבה כולם מכירים את כולם. היא לא חיפשה משהו רציני, בטח שלא התחייבות. אחרי שנים של מערכות יחסים שקרסו תחת כובד הציפיות, היא העדיפה להימנע מאינטימיות עמוקה מדי. אבל הוא היה שונה. לא רק במראה החיצוני, אלא דווקא במבט הישיר בעיניו, כזה שאומר: "אני רואה אותך."
הם מצאו את עצמם יושבים יחד בפינה שקטה. הוא הקשיב לה בריכוז כשדיברה על ספר שהיא אוהבת, והיא הרגישה את עצמה נפתחת. "זה מסוכן," חשבה, "אסור לתת לזה לקרות."
אבל כשהלילה התקדם, הוא הניח יד עדינה על שלה. "אפשר לשאול אותך משהו?" שאל בקול רך.
"כן," ענתה, כמעט בלחישה.
"מה את מפחדת למצוא?"
השאלה הכתה בה. היא ציפתה לסוג של משחק פלרטוטים, לא לחשיפה כזו. אבל משהו בו גרם לה לרצות לענות בכנות. "אני מפחדת לאכזב," היא הודתה, והרגישה את הלחץ בחזה. "לפגוע. להיות לא מספיק טובה."
הוא חייך, לא בביטול אלא בהבנה. "אני חושב שהאומץ הכי גדול זה להיות מוכן לאכזב. להיות מוכן להיראות באמת."
המילים שלו ליוו אותה כשעזבו יחד את המסיבה. היא לא ידעה אם היא מוכנה, אבל היא רצתה לנסות.
בבית שלו
האור בסלון היה עמום, וריח של יסמין עמד באוויר. הוא ניגש אליה, מביט בה כאילו היא הדבר היחיד שקיים בעולם. "אני כאן," הוא אמר, נוגע בלחי שלה באצבעות רכות. "לא משנה מה תרגישי עכשיו – זה בסדר."
המילים שלו פתחו משהו בתוכה. היא הניחה לו לקרב אותה, לנשק אותה נשיקה עמוקה ואיטית, כזו שמבקשת לגלות ולא לקחת. הוא החזיק אותה כאילו היא שבירה, והיא הבינה שזו לא חולשה אלא כוח.
הבגדים ירדו לאט, שכבה אחרי שכבה, כמו קילוף של חומות שהיא בנתה במשך שנים. כשהיו עירומים, הוא לא מיהר. המגע שלו היה שקט, מלא התבוננות וסבלנות, והיא הרגישה איך כל נגיעה שלו שוטפת ממנה את הפחד.
"אני רואה אותך," הוא לחש, והצליל הזה עורר רעד לאורך כל גופה.
הרגע שבו היא בחרה
ברגע שהם התאחדו, לא היה מדובר רק בעונג פיזי. זה היה מפגש של שני לבבות פועמים – שלה, המפוחד והחשוף, ושלו, הבטוח והאמיץ. היא הרגישה איך היא נפתחת, לא רק אליו אלא לעצמה.
באותו לילה, היא הבינה שהתחייבות היא לא הבטחה לעולם לא לאכזב, אלא אומץ להיות אמיתית.
אחרי
כשהבוקר עלה, הם שכבו יחד על המיטה, שותקים. הוא אחז בידה, והיא לא משכה אותה.
"את יודעת," הוא אמר, "לא חייבים לדעת לאן זה הולך. רק להיות כאן, ברגע."
והיא חייכה. אולי זה בדיוק מה שאני צריכה, חשבה.
סוף.
