מסע זיכרונות שממשיך וממשיך

בואי נשחק משחק.תפסיקי הכל. תמצאי מקום שקט. שימי אוזניות.

תסתכלי על התמונה. טוב. תסתכלי עליה עד שהיא נצרבת לך ברשתית.עכשיו תעצמי עיניים.אני רוצה שתהיי שם. בחדר הזה. תרגישי את הקרירות של האוויר על העור החשוף שלך. את רצפת הבטון החלקה והקרה מתחת לכפות הרגליים היחפות.את עומדת ליד הכיסא. את לא יושבת. את מחכה.

עכשיו, ורק עכשיו, תלחצי על הקישור.אל תפתחי את העיניים.

תני לצלילים האלה להיות הקירות של החדר. הרצפה. התקרה.הם עוטפים אותך. הם נכנסים לך מתחת לעור.אין עולם בחוץ. יש רק את החדר הזה שבניתי לך בראש, והפסקול הזה.הוא פועם. כמו הלב שלי. או שלך. אני כבר לא בטוח.

המשחק התחיל.את כלואה כאן עכשיו.