קוגיטו ארגו סום

כמו הרבה מתושבי הדרום בימים האחרונים, גם אני צמודה לטלויזיה.
אדיקטציה של הצופים לחדשות, כך כינו את זה לונדון וקישנבאום באחת מהתכניות שלהם.

מה ששבה את ליבי, הן המילים.
זה התחיל מפליטות פה כמו של מגישת החדשות ביום הראשון למערכה שאמרה,
שכוחות צה"ל פתחו במבצע "עופרת ירוקה"...
בבוקר שלאחר מכן דיווח אחד הכתבים שהוא "רואה את הבומים היטב".

ואז הגיעו המילים שממש הרסו אותי.
המילה הראשונה היתה מיטוט - "מיטוט החמאס". חיסול החמאס כבר לא ממש יאה. מיטוט עדיף.
מכבסת מילים, כבר אמרתי ?
בעיתון של יום שישי האחרון היתה מילה שוס - מישהום. מישהום החמאס מלשון משמרות המהפכה האירניים.
אחר הופיעו מילים נוספות כמו הסדרה.
זוהי מכבסת המילים. אבל ישנה תופעה נוספת - הכנסת מושגים צהל"יים ושימוש בראשי תיבות.
היום אמר אחד הכתבים שהחיילים שנפגעו קשה מפונים מהשטח באמצעות פינוי מוסק -
פינוי ע"י מסוק.
ואז הופיעה ה מילה - פיצמור. החמאס נוקט בפיצמור - מלשון פצ"מר.
בקיצור - שפת עבר.

ומשחק משלי -
מלחמת החמס בחמאס
הובילה למלחמה עזה בעזה.


ורק עוד דבר אחד, שלא קשור למשחקי מילים -
צפירת האזעקה היא דבר מפחיד. באמת.
אבל יש דבר אחד שמפחיד אפילו יותר - כשיש נפילות ללא אזעקה. בחיי.

* * תובנות מלחמתיות.....

והיו לפוסט הזה כמה עשרות כותרות...

קצתמוזר מה שקורה בימים האחרונים.
מצד אחד - הכי מחוברת למציאות משהייתי בשנים האחרונות.
מצד שני - זה הזוי.

ואתה כותב לי עכשיו, שאתה לא מצליח לכתוב.
ואני מחייכת מאד.
בזמנהאחרון
אני לא רוצה לכתוב.
נכון שזה מוזר ?
טוב, לפחות לא פה, לפחות לא בעט שחור.
דווקא יש מקומות שאני נהנית לכתוב בהם, בעט אדום :))


איתך טוב לי.
רוצה, מאד רוצה, שזה ישאר ככה. בדיוק ככה. בלי לשנות כלום.
אני יודעת שזה לא יקרה. לפחות לא לאורך זמן.
אבל לקוות ולרצות זה בסדר, לפחות בינתיים 😄
ונכון,
שומדבר לא ישאר ככה, גם לא הדברים מסביב,
אבל אני צריכה עכשיו זמן ושקט.
אחרת תהיה סחרחורת, גרררררררר


והשוט ?
טוב, נו.... בשביל זה יש ימי שישי, לא ?
(אה, וגם חופשות מדי פעם)



ושוברקמישבאמתרוצהיכולקרואולהבינאותי





אה,
לא שוכחת, לא סולחת
}{

אחד הדברים היותר יותר
זה כשאנחנו יושבים ומפטפטים
והשיחה מתלהטת
ואנחנו עוברים לדיבור האינטימי שלנו
ומדברים מילים גסים

בשפה של
הזקנים עם האף הארוך והגבות הסבוכות
אלה מהחבובות


באמת שאני מתה על השיחות האלה

ג'ימליה אחשלי.

אהבה

בוא נדמיין רגע.
אימג'ן 😄

אתה אשה. אני גבר.
זה מה שהייתי אומרת, אם דמיון היה מציאות....
(יהורם גאון שר את זה במקור, אבל עכשיו אני אומר לך?)

אני הולך אלייך כל ימי
אני הולך אלייך מסונוור
האבנים פוצעות את כפותי
אבל אני איני מרגיש דבר.

אני חוזר מארץ לא זרועה
מושיט ידי ללטוף את שיערך
הנני כאן, אך כמו יונה פצועה
אני נופל תמיד מול שערך.

הנני כאן, כמו ציפורים חגות
הנני כאן, מביט מן הגגות
הנני כאן, כמו אבן בגדר,
כמו סלע, כמו באר
אני האיש אשר תמיד חוזר, חוזר.

אני חוזר באלף גילגולים
אני נזיר, בן מלך וקבצן
ובלילות בבכות השועלים
אני חולם וער בך בו בזמן.

אני רואה אותך הרחוקה
כמו נסיכה שבויה במגדלים
בין סורגים יושבת ומחכה
אלוהים, האלוהים גדולים.


ואת חיכית, כמו האבנים
וכמו הבור, להלך במדבר
זריחות רכות נשקו אותך פנים
שקיעות כבדות נשקו אותך צוואר.

כך ראיתיך עומדת ומצפה
ובעינייך אור ועצב רב
כך לקחתיך איתי אל החופה
את היחפה עם כתר של זהב.

הנני כאן, כמו ציפורים חגות
הנני כאן, מביט מן הגגות
הנני כאן, כמו אבן בגדר,
כמו סלע, כמו באר
אני האיש אשר תמיד חוזר, חוזר.


עכשיו נראה איך יהיה הקול שלך בפון......
}{

כן, רק לקטר אני רוצה עכשיו.
לא, אין לי סיבה.
כן, אני יודעת, שמעתי, הבנתי.
לא, אני לא מעוניינת להקשיב לך.

למה ?
ככה (כמה בנאלי....)

ככה זה כרגע.
אולי מחר יהיה שונה. אולי.
סתם יומרקוב.


ואח שלי קטן,
יו אוו מי, יו נואו,
אז הגיע.
הזמן.


וסליחה, באמת סליחה (סוגשל פחחח) שאחרי זמן כה ארוך שלא הייתי פה,
אני לא משעשעת אתכם.
סליחה, באמת סליחה.
כולי על הרצפה.
בחיי.




מישיודעלקרואותיבינהכלמישלאלא


או במילים 'חרות -
הרביתי לחלום, החלומות טרפו אותי.

אוהבת. באמת.

דנתי עם בתי הצעירה בשאלה,
מה בא קודם - הביצה או התרנגולת ?
לאחר מחשבה מרובה היא אמרה,
שהביצה.
ומי הטיל את הביצה ? שאלתי.
התרנגולת, היא ענתה.
ומאיפה באה התרנגולת ?
מהביצה.
אז מי הטיל את הביצה הראשונה ? שאלתי.
אלוהים, היא ענתה.



כן,
לדעתי זה מעורר מחשבה.
😄

ותוכדי
מצאתי את מה שפעם חיפשנו.
לויודעת אם תזכור, אבל זה הלינק -
העולם כולו מסריח
😄

באהבה.

כשסאב/ית חושב/ת (שזה כבר צירוף שמעלה גיחוך), שאם היא תיקח שליטה, היא תעשה טוב (לאחר או לעצמה).

כשאדון/ית חושב/ת ששליטה לוקחים.

כשאנשים (ואנשות) חושבים (וחושבות), ששליטה היא סוגשל תורה.

SSC. (זתומרת - זה לא מצחיק, אבל יודע למה אני מתכוונת :))


גברים.
נשים.


אתה (לפעמים).




נ.ב
כשאתה אומר שאני "פשוט מפגרת",
אתה באמת חושב שזה פשוט להיות
מפגרת ??

ותגיד עוד משו -
זה לא מצחיק ???

כבר לא אותה ילדה טובה וכואבת
ובטח שלא אותו כאב ישן
לא יוצאת לחפש, לא מתאהבת
לא רקדתי מזה הרבה זמן

וזה לא שאני מצטערת
וזה לא שאני אבודה
כי כשאני איתך
כשאני איתך ואתה איתי
אז אני מנצחת את כל המילים
כשאני שלך ואתה שלי
אז אנחנו ביחד מול כל הפחדים והשנים

כבר לא אותה ילדה שרוצה וכועסת
שלא הכל יוצא כמו שהיא צריכה
לא תלושה אבל גם לא מתחברת
לכל דבר שאני מרגישה

וזה לא שאני לא בועטת
וזה לא שאני עצובה
כי כשאני איתך
כשאני איתך ואתה איתי
אז אני מנצחת את כל המילים
כשאני שלך ואתה שלי
אז אנחנו ביחד מול כל הפחדים




* * * * * * *


גן עדן די קטן
וגבולו גיהנום.
מלאכים עפים,
אך כנפי השלג חרוכות,
עיניים עייפות, אדומות.

עוד נשיקה אחת,
עד אובדן נשימה.
כשהלב נשבר,
הכאב מתוק העונג הוא מר

מה זאת אהבה?
מה זאת אהבה?
מה היא מבקשת?
את ימי את לילותי ולא די.
מה זאת אהבה?
מה זאת אהבה?
מה היא מחדירה לעורקי
שאוכל כך להמשיך ללא תנאי
שאוכל כך להמשיך ללא תנאי
שאוכל כך להמשיך ללא תנאי
שאוכל כך להמשיך...
כל חיי.

על גשר מט לנפול
אש מכאן ומכאן.
ענני עשן מתפתלים
על מים עמוקים
שמים הפוכים חשוכים.

עוד התמזגות אחת,
עד יכו לב בלב.
כאן גופי מוטל,
מבורך לעד, לעד מקולל


מוקדש

שימו לב - מוסיקה תימנית הארד קור !
למביני ענין בלבד !

&feature=related

מוקדש לכם - צוענים זקנים שלי
ובמיוחד לשלושה -
לך, ישיש תשיש שלי, דום טרנסילווני מסוכר
לך, אחי הגדול מהתפוצה הלא נכונהה
ולך, פולני אותנטי אמיתי, ובעיקר הבוסה...

}{



שבת שלום.