לפני 17 שנים. 7 בדצמבר 2006 בשעה 9:56
אתה
מתרחק פיזית
וזה לא צפוי עד הרגע האחרון
כמו תמיד...
ונפשית
לא ברור לי איפה אני, לא ברור איפה אתה...
**מעופפת**
את -
אחרי הכל, את שיר, את שיר נכתב.
כל המילים שאת לחשת בי,
כל המילים שאת לחשת -
הן שיר עכשיו,
אוהבת, ועוד מה
שחשת בי,
מילים, מילים, מילים בשיר נכתב.
אוהבת אותך כל כך.
אהבה של אניאת, שלישלך
אהבה שמתגעגעת אליה בכל רגע נתון.
אהבה ללא מימד פיזי.
**כנפיים**
ואתה שם, שמתכתב איתי עכשיו -
אתה, כנראה, מאד בשר ודם
אבל אנחנו מתקרבים בלי להכיר
וזה עוד יותר הזוי מכל הייתר....
נעים.
טעים.
מחוייך.
**זורמת**
האדם החשוב ביותר בחיי הוא אני.
מנסה לשחרר.
קשה לי. באמת קשה.
הרבה זמן של עכשיו מתביישת. יודעת שאין לי במה, אבל זה ממש לא מוריד מהבושה.
ירח.
מר.
מתוק.
