על מוסר ומעבר

כשאת רואה אותי מרחוק, מדברת איתי מעבר לקו,

אני נראה לך שקט, אולי אפילו מאוהב.

כשאני כותב לך משהו, עונה לך להודעה,

כל מילה שנכתבת נדמית לך רגועה.

כשאת מבקשת שאשמור עלייך, שאתן לך כתף ככה סתם לשים את הראש,

את באמת מאמינה שאין לך מה לחשוש.

כשאני קורא לך דברי שירה מהדף, מילים של אהבה,

כולך מתמלאת בזיו ותקווה.

ואז כשאת איתי צמודה אליי ממש קרוב,

מחפשת ורוצה לאהוב, אני מחפש איך לומר לך את המילים,

מסביר לך שגם בים, אם מסתכלים ממש מרחוק אז אין גלים.

ומזכיר לך עם הרבה אמפטיה וכאב,

שגם בתחפושת, זאב נשאר זאב.