שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

דיוק עצמי לרבדים חדשים.

במרחב שבו אני נמצאת,
על הרצפה,
מתחתיך,
לרגליך—
כל איבר בגופי מתמלא בתחושת מתח.
עורי מתעורר ממבטך,
כמו גל חם ששוטף אותי,
מהעור הפנוי ועד לעמקי הנשמה.

אתה חוקר אותי,
את הצייתנות,
את הרכות,
את התשוקה שלי להיבלע בתוכך שוב.
והחיוך שלך—
אני חשה בו כמו מגע,
כמו לחישה המחלחלת למקומות שיד לא נוגעת בהם.

לא תמיד ברור לי מה חושב ליבך,
אך אני חשה את נוכחותך—
בכוונה ובשליטה,
בכוח השקט שלך שמבעיר בי סערה פנימית.

כשהרצועה מתהדקת,
משהו בי מתייצב,
נרגש ונמהל בו זמנית.
ברכיי נוגעות ברצפה
כמו הכרה במהותי,
כמו כניעה שהיא בחירה מודעת.

אני עוקבת אחריך—
לאן שתרצה לקחת אותי,
עם ביטחון כמעט עיוור,
ושקט פנימי בתוך המולת החיים.
ואז—הכל מתפוגג.
המציאות מתמוססת.
רק אני, אתה, והלהבה הזו בתוכי
שמבקשת שתכוון אותה,
שתשלוט בה.
בי.
לפני 3 חודשים. יום שני, 20 באוקטובר 2025 בשעה 4:11

כשהכניעה היא הניצחון הכי גדול: הצצה ללב התהליך הקטנטן שלי.

 

זה לא רק קשירות, זה לא רק מכות. זה חיבור. אבל לא סתם חיבור - חיבור של רבדים עמוקים, כזה שמחסיר פעימה.

 

הוא האדם שגורם לי לצאת, בכוח וברוך, מאזורי הנוחות שלי. לשחרר כל בדל שליטה, אפילו להתבלבל.

 

המוח צועק "למה?!", אבל איפשהו בפנים, יש ידע. לא אמונה עיוורת, אלא ידע פנימי, עמוק, שמושרש בבטן: אני סומכת עליו. לחלוטין.

 

אין הסבר הגיוני, אין משוואה מתמטית שמסבירה למה אני נכנעת, למה אני מבצעת. ודווקא בתוך הכניעה הזו, בתוך הוויתור על השליטה - אני מוצאת את הכוח.

דווקא שם, אני פוגשת את עצמי. את המקומות הכי חשופים, הכי מורכבים, אלה שבחיים לא העזתי לגעת בהם או להתמודד איתם. 

 

ה-BDSM או החיבור בתקשורת הספציפית המיוחדת הזאת הפכה להיות המרחב הבטוח, שבו אני יכולה להתפרק ולהיבנות מחדש, להיות הכי אמיתית שיש.

 

תודה על המסע, על הליווי אל תוך הנפש שלי. זו מתנה. ❤️

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י