מה לעזאזל

עבר עליי יום רע.

נורא, אפשר לומר.

פגשתי מישהו שלא רציתי לפגוש.

אדם ששונא אותי.

אבל הוא חייך אליי והציע לי טרמפ.

למזלי, לא נסענו לאותו הכיוון.

ואז כתבתי לך.

כי הוא מזכיר לי אותך.

הרי, הוא הכיר לי אותך.

בגלל זה הוא כל כך שונא אותי.

לטענתו, הרסתי אותך.

הגעתי למשרד באיחור.

חסמו חצי מדינה, להזכירכם.

היום המשיך להידרדר משם, כשהבנתי שארוחת צהריים נורמלית אני לא אצליח לאכול.

אז אכלתי צהריים בשעה 15:00, באמצע פגישה.

משם זה רק הידרדר, כשהוטלו עליי עוד אינספור משימות לשבוע הקרוב, וכולן נופלות 100% עליי.

העומס המטורף הביא לכך שיצאתי מאוחר מהמשרד ולא הספקתי ללכת לאימון שלי.

משם זה החמיר, כששני אוטובוסים פשוט החליטו לא לבוא לקחת אותי הביתה.

והקטע הכי מטומטם

היה לגלות שהבחור שנדלקתי עליו

השותף החדש בעבודה

תפוס חזק.

זה היה השלב שבו הבנתי שהיום היה יצא לי מכל החורים.

אני הולכת לבכות במקלחת ואז לאכול משהו מושחת שלא עומד בקריטריונים של מה שמותר לי ואסור לי.

לעזאזל, זה מגיע לי.