"תבטלי אותו"
הוא מצווה עליי.
מה?
למה שאבטל?
"נראה לך הגיוני שאת תצאי לדייט עם מישהו אחר היום?"
כן.
בטח שכן.
למה שלא?
"כי את שלי".
אבל אני לא שלך.
אני עדיין לא שייכת לך.
"זה לא משנה"
הוא אומר
"במהות שלך את שייכת לי".
אתה מקנא?
אני שואלת אותו.
"ממש לא"
הוא עונה
"אני פשוט לא מסכים לך לצאת איתו".
למה
מה תעשה לי?
אני שואלת.
"אם לא תבטלי?"
הוא שואל.
כן.
מה תעשה לי אם אני לא אבטל?
הוא חושב לרגע.
"אני אזיין אותך כל כך חזק
אני אגמור פעמיים
פעם אחת בפה שלך
ופעם אחת בכוס שלך
וככה
ככה אני אשלח אותך לדייט שלך".
אני נושמת עמוק.
"תבטלי אותו".
הוא מצווה שוב.
ואני?
מבטלת.
ובינינו?
אני קצת מתחרטת שביטלתי.
לא היה יוצא לי מהדייט ההוא כלום
אבל לפחות הייתי מקבלת יחס חם
(וזרע חם)
מדאדי לפני המפגש
בתור סוג של עונש.
מישהו רוצה לצאת איתי?
זה לא צריך להיות דייט מעניין.
דייט על הנייר
סתם כדי לעצבן אותו שוב
מספיק כדי לאיים עוד פעם ;)
ילדה משוגעת.
