איזה מוזר זה חלומות.
נכון?
מבחינה טכנית
כשאנחנו מדברים על חלום
יש שתי אפשרויות למה אנחנו מתכוונים.
או משהו שאנחנו ממש רוצים להשיג
או המצב בו התודעה שלנו נכבית מתוך שינה.
מה הכי מוזר לי?
כשהם מתערבבים.
(אזהרה - פוסט ארוך)
לאלו שקוראים אותי בקביעות
יש כבר הבנה שאני טיפוס ספורטיבי.
אני חותרת לשלמות הגוף
בצורה הכי בריאה ונכונה שאפשר
לרוב אני רוצה משהו
עובדת עליו
והוא מגיע.
וגם אם הוא לא מגיע
הוא משתפר.
זה הכלל אצלי.
אבל איך המורה שלי לאנגלית בכיתה ו אמרה?
לכל כלל יש יוצא מן הכלל.
והיוצא מן הכלל שלי?
שפגט.
גם לפני שהייתי רקדנית
אני זוכרת את עצמי טוב טוב
חולמת על השפגט
בעיקר על שפגט בנות
(רגל קדימה רגל אחורה)
השרירים מתוחים
הגב ישר
השפתיים מחייכות
כל הגוף מתגייס לעבודה
רגע אחד קצר
בו הגוף קרוב לגן עדן.
תמיד רציתי להיות שם.
אני זוכרת את עצמי בגיל 18
עובדת עם אפליקציה שמטרתה לשפר גמישות
עובדת יום יום
לפי סדר התרגילים
במשך חודשים ארוכים
ונחשו מה?
לא נפתח לי באינצ'.
אפילו לא סנטימטר אחד השתפר.
טוב
אולי אני מגזימה
בטוח שהיה איזשהו שינוי
אבל לא היה שפגט.
מנטלית זה שבר אותי.
אני עובדת קשה
למה כלום לא יוצא?!
זה לא הוגן!
בשלב מסוים זנחתי את חלום השפגט.
ואז התחלתי לרקוד.
הריקוד מילא לי ריקנות בלב
טיפל בדיכאון שלי יותר טוב מכל מה שהרופא רשם
החזיק אותי בידיים כשאני וארוסי לשעבר התפצלנו
(ולא בנסיבות חיוביות)
הריקוד היה אני
אני הייתי הריקוד
אבל
תמיד היה לי מכשול בדרך.
הגמישות שלי תמיד הייתה לוקה בחסר.
כל מקום בו רקדתי העביר שיעורי גמישות
לעיתים עבדנו על הגב והכתפיים
לעיתים על הרגליים
ובעוד שהרגשתי שינוי בגב
הרגלים לא התגמשו בכלל.
לא שפגט בנות
(רגל קדימה רגל אחורה)
ולא שפגט בנים
(פיסוק/רגליים לצדדים)
מה לא בסדר בי?!
ככה במשך כמעט שנתיים של ריקוד.
ואז
בפעם הראשונה
האלגוריתם של אינסטגרם עשה את עבודתו
ופרסם לי
סטודיו לגמישות ברמת גן.
"וואו"
חשבתי לעצמי
"המקום מדהים והמדריכה נראית מתוקה
אני חייבת לנסות"
וניסיתי.
הלכתי לשיעור ניסיון.
אלוהים ישמור.
השפגט שלי נפתח.
היא לימדה טכניקות שלא נגעתי בהן מעולם.
חשבתי שאני מומחית
חשבתי שאני יודעת מה אני עושה.
איזה מטומטמת הייתי.
לא הבנתי כלום מהחיים.
בשיעור אחד היא עשתה איתי יותר התקדמות
ממה שעשיתי לבד בשנה הראשונה שלי
או עם מדריכות בשנתיים של ריקוד.
מטורף!
אבל
זה היה שפגט בנים
(פיסוק/רגליים לצדדים)
גם הגב השתפר
הכתפיים נפתחו
אבל מה לעזאזל קורה עם שפגט הבנות שלי?!
(רגל קדימה רגל אחורה)
החלום מתרחק.
בשיעור אחד
של שפגט בנות
עם מדריכה אחרת
היא ראתה שאני תקועה.
היא חשבה לרגע
והציעה לי הצעה.
ניסיתי את מה שהיא הציעה.
מכאן אין דרך חזרה.
מטורף!
לפחות עשרה סנטימטרים למטה
בניסיון הראשון!
היא פתחה לי את הצ'אקרה
שינתה לי את כל דפוסי המחשבה
התחלתי ליישם את השיטה שלה
בחיים לא הייתי כל כך קרובה לשפגט בנות!
כשרגל שמאל קדימה השפגט כמעט ברצפה
רגל ימין קצת פחות טובה
אבל הרבה יותר טובה ממה שהיא הייתה מאז שהתחלתי לנסות
החלום מתחיל להיות ממשי.
למה אני מספרת לכם את זה?
ולמה בהקשרי חלומות?
כי בלילות האחרונים
אני חולמת על שפגט בנות
(רגל קדימה רגל אחורה)
אבל קורה פה משהו מוזר.
אני חולמת שאני מושיטה את רגל שמאל קדימה
יורדת לשפגט מושלם
אבל רגל ימין שמאחורה מתעוותת.
עיוות שאין בו היגיון.
גם אם אין את הגמישות הנדרשת
אני חולמת על נפילה מוזרה שלה הצידה
כאילו תת המודע שלי
לא מוכן לקבל את זה שאני יכולה.
גם כשאני עושה בימין התוצאה זהה
ימין קדימה ישרה
האגן על הרצפה
אבל שמאל נהרסת.
המוח לא רוצה להאמין שאני יכולה.
בחיים לא היו לי חלומות כאלו מוזרים.
אבל אתם יודעים מה?
זה רק נותן לי יותר חשק
להוכיח לתת המודע הדפוק שלי
הנה
אני יכולה
שנים אני נאבקת
ואני אעשה את זה.
בעבודה נכונה
בסבלנות הנדרשת
במשמעת עצמית.
אני מרגישה את זה.
אני אעשה שפגט בנות.
והוא קרוב מתמיד.
תזכורת לעצמי
את טובה יותר ממה שאת חושבת.
