מה עושים כשהיא אומרת לא?
תלוי בסיטואציה.
בעולם הרגיל שבחוץ
כשהיא אומרת לא
עוצרים.
שם זה נגמר.
אבל מה קורה אצלנו
בעולם הבדס"מ?
בואו נוציא מהדיון הזה את העניין המיני
כדי שלא נחשוב שאני מקדשת אונס.
למען הסר ספק - אני לא.
אז לא נדבר על מין
אלא על דברים אחרים.
ונצלול אפילו עוד יותר עמוק.
מה קורה כשבראטית צריכה לעשות משהו ומסרבת?
זה כבר תלוי בצד השני שמולה.
לרוב זה מלווה בעונש.
קיבלתי עונשים פיזיים על סירוב
זה לא ממש היה רע בעיניי
כי אני נהנית מהכאב.
גם עונשים מנטליים קיבלתי
השפלה כזו או אחרת
התעלמות
תמיד זה נגמר בתחינה ובשבועה
שלא אסרב שוב
וכמובן שביום למחרת כבר סירבתי :)
אבל יש עוד אפשרות.
והיום נדבר עליה כאן.
הוא ראה שאני מחוברת לצ'אט כאן.
לרוב הצ'אט סתם דלוק ברקע
כשאני עושה דברים אחרים.
הוא מיד שאל אותי
למה אני מחוברת ולא עונה לו.
התקשקשנו קצת
צחקנו קצת
ואז הוא דרש שאתנתק
אבקש את אישורו
ורק לאחר מכן אתחבר שוב.
סירבתי.
למה שאסכים?
מה הכיף בלהסכים?
הוא ראה את הסירוב שלי מול עיניו
ודרש שוב
שאבקש את רשותו.
"מה אכפת לך?"
הוא שואל
"זה כולה לצאת ולבקש"
הוא מבהיר.
הוא כנראה שכח שאני בראטית חחחחח
אז אני עונה לו שאני יודעת
אני פשוט לא רוצה.
התשובה שלו המיסה אותי.
"אני יודע שאת לא רוצה דובי קטן
תקריבי קצת
בשבילי"
מיד לאחר מכן ביקשתי רשות.
הוא נוגע לי בלב.
אני לא יודעת מה בדיוק הוא עושה
אבל הוא מרגש אותי
אני רוצה להקריב בשבילו.
זה היה פעוט
אבל זה שימח אותו.
הוא שמח ממני.
אילו רק הייתי מרגישה ראויה
לאושר שלו
הייתי דורשת אותו בלי לחשוב פעמיים.
אבל אני לא.
הוא לעולם לא ירצה אחת כמוני.
אף אחד לא ירצה מישהי כמוני.
ובצדק.
מי אני?
סתם.
אף אחת.
הוא לא יוצא לי מהראש...
