הדבר הכי חשוב בחינוך
זה זמן איכות.
קצת זמן ששניכם בגובה העיניים
להעביר קצת מהידע שלך לילד
לתת לו לנסות
להצליח ולטעות.
ברגעים כאלו
אסור לכעוס
זה הזמן להכלה
כעס יגרום לילד להסתגר בתוך עצמו
להתרחק ממך.
הוא לא ינסה שוב
כי הוא יפחד מהתגובה
וכבר איבדת את הקשר הכה שברירי.
התחשק לי קרם ברולה.
ניסיתי לאלתר משהו בגרסה מלאת חלבון ודלת קלוריות
ואחותי ראתה אותי במטבח.
"מה את עושה?"
היא שואלת
ואני מסבירה לה.
"אני רוצה לעזור!"
היא צורחת.
ואני נותנת לה.
לשפוך את החלמונים
לערבב
להוסיף וניל
למזוג לקערות קטנות
להכניס לתנור
היא עשתה הכל כמעט.
ואז נשארו חלבוני ביצה.
לא רציתי לזרוק אז חיפשתי מתכון.
ומצאתי.
גם שם היא עשתה הכל
בלי לקטר ובלי להתלונן
פשוט נהנתה מהתהליך.
כבר זרם לנו
אז הכנו גם אוכל
ולא רק קינוחים.
אני וילדה בת שמונה
בישלנו את רוב ארוחת הערב יחדיו.
אני יודעת מה אתם חושבים
שבטח סתם נתתי לה להחזיק צלחת.
לא לא
היא חתכה
היא קילפה
היא ערבבה ובישלה
היא פשוט ענקית.
לאורך כל התהליך
אני והיא התקרבנו.
"איזה כיף לבשל ביחד"
היא אמרה לי שוב ושוב.
כמה שהיא צודקת.
נהניתי לראות שהאוכל יוצא לנו טעים
אבל יותר מזה
נהניתי לראות אותה מצליחה
וגאה בעצמה
או נכשלת
ומתקנת את הטעויות שלה.
זמן איכות טהור.
האמת היא שיצא מלא אוכל
והקינוחים יצאו מדהימים
(ברור שטעמנו אחד חחח)
חבל שאני לא יכולה לצלם לכם
מה ילדה בת שמונה
עשתה כמעט בעצמה
כדי שבפעם הבאה שתחשבו שהילד שלכם לא מבין
תבינו שהוא לא מבין
כי אתם מזלזלים בו.
ילדים הם חכמים
דברו אליהם בגובה העיניים.
תתייחסו אליהם כשווים
זה רק ישתלם לכם.
תזכורת לעצמי
התינוקת שלי כבר לא תינוקת.
