"יופי אמיתי הוא פנימי"
אמר אדם לו סירבתי לשלוח תמונה שלי.
"קצת ביטחון עצמי"
הוא אומר
ואני מגלגלת עיניים מהצד השני של המסך.
לא שלחתי לו תמונה
כי המטרות שלו הרגישו לי לא טהורות
אבל עניתי לו
"זה משפט שרק מכוערים משתמשים בו".
הוא שלח לי תמונה שלו על הליכון
ושאל
"אני מכוער?"
ואני
התאפקתי שלא לצחוק בקול
ורק כתבתי
"לא הטעם שלי".
הוא התעקש
שהוא יכול להיות הטעם של אחת אחרת
ואז דרש שוב שאשלח תמונה.
ושוב סירבתי.
ואז הוא אמר
"את רואה?
את לא הוגנת.
זה מה שעושה אותך למכוערת"
(את הפיסוק הטבעי אני הוספתי)
ופה כבר כעסתי.
הוא כנראה החליט
איפשהו במוח המעוות שלו
שאם הוא שולח תמונה שלו
אני מחוייבת גם כן
ואם אני לא שולחת
אני לא הוגנת.
מי הוא בכלל שיחליט על הוגנות?!
האם כרתנו חוזה?
האם הגענו להסכמה על הדדיות?
לא נראה לי.
אז למה להחליט שאני לא הוגנת?
כמובן שהבהרתי לו את זה
והוספתי גם עקיצה
(כי אני חייבת)
שבמקום ההליכון הזה
שבוודאות לא יעשה אותו חטוב
שינסה לפנות לדיאטן לקבל תפריט תזונה
ואז אולי הוא לא יחשוב
שיופי הוא פנימי
ויתחיל לחשוב
שהוא שווה קצת מעבר.
האם הייתי מגעילה?
כן.
האם אני מרוצה מזה?
מאוד.
כך ייעשה למי שיעצבן את נובאדי.
