עברו שנתיים מאז הטיול שלנו
(שלי ושל ארוסי לשעבר)
אפילו קצת יותר משנתיים.
קיץ 2022.
טסנו לרומניה
עשרה ימים
חמישה ימים בעיר אחת
חמישה ימים בעיר אחרת.
באחד הלילות שלנו בעיר הראשונה
נתקלתי בעמוד אינסטגרם
של אחד ושמו
(הנשים כנראה מכירות)
אייל חדד.
אייל חדד הוא סטייליסט.
גבר הומו מוגזם
שצורח על נשים שמתלבשות נורא
ובמקביל מתקן ונותן עצות סטיילינג.
התחברתי לרעיונות שלו
וצללתי לתוך הסרטונים.
איך להתאים בדים וצבעים
איך להסתיר ואיך להבליט
מה נכון לאיזה מבנה גוף
ועוד ועוד ועוד.
באחד הסרטונים הוא דיבר על ג'קט עור.
עד אותו הרגע לא חשבתי על ג'קט עור כאופציה.
אבל אמרתי למה לא
ראש פתוח.
הסביר איך קונים ג'קט עור.
בקצרה
שיהיה טיפה לוחץ
אבל לא ברמה שאין לך אוויר.
לוחץ כדי להדגיש קימורי גוף טבעיים.
עצה מעניינת.
כמה ימים לאחר מכן
אני וארוסי לשעבר היינו בקניות
(כי חופשה והכל)
וראיתי אותם שם.
ג'קטים מעור.
טוב
זה כבר גורל.
אני חייבת לנסות.
היו שלוש מידות
34
36
38
ולקחתי את כולן.
במידה 34 לא הצלחתי לנשום.
במידה 38 הוא ישב טיפה מאוורר
ובמידה 36 הוא טיפה לחץ בצדדים
כמו שאייל חדד אמר שצריך.
רכשתי את מידה 36.
למה אני מספרת לכם את זה?
השנים עברו
וג'קט העור שלי עבר איתי שני חורפים.
עכשיו מתחיל לו השלישי.
הייתי חייבת להתלבש יפה ולצאת מהבית
לקחתי ג'ינס
חולצה שחורה
נעלי סניקרס כחולות
אבל רגע
החורף מתחיל
צריך ג'קט.
פתחתי את ארון התלייה שלי
הוצאתי מתוכו את ג'קט העור
שלא ראה אור או עור כבר כמה חודשים
ולבשתי.
אבל הוא כבר לא צמוד יותר.
פעם
הוא היה צמוד
כי ככה קניתי אותו.
היום
הוא כבר לא צמוד
כי אני הצטמקתי.
הוא עדיין מהמם
עדיין מסדר את הגוף
אבל היום
אני לא תלויה בו
כדי שהגוף יקבל צורה.
הוא מקבל את הצורה שלו לבד.
ואיך התחיל היום שלכם?
