לפני 5 חודשים. 30 במאי 2024 בשעה 23:55
חשבתי שלא תוכל לפגוע בי יותר משפגעת
שנתיים של כל הרגשות האפשריים
קיצון אחרי קיצון אחרי קיצון
ואתה בראשם
ואני בדילוגים אחריך
אני מחזיקה בחולצה שלך שלא תחמוק ממני
לא שוב
לא עוד פעם
לא אתה
אבל החזקתי חזק מדי והחולצה נקרעה
ורק השאירה פיסת בד בידי
דוממת
כמוני
אחרי היום האחרון שבו שוב ראיתי אותך
עומד מול השתקפות
האחת שאני האמנתי וראיתי וקיוויתי
ולומרות כל הצעקות בחרתי לחבק אותה
ומולה עומד אתה, האמיתי
בלי צללים, בלי אור
רק אתה, גולמי
ולא זיהיתי
לא אותך ולא את עצמי בעיניך
ולומרות שידעתי שאהבנו
ולומרות שידעתי שלא באמת שחררנו
כל מה שמצאתי את עצמי עושה
אז ממשיכה לדלג בין צללים לאור