לפני שלוש שעות סיכמתי שני עשורים
ופתחתי את השנה ה21 לחיי
משום מה הצלחתי לראות דברים בצורה קצת שונה
והבנתי שאני אסירת תודה
על הכל וכולם
על הטוב כמו על הרע
אני מפוצלת
אישה זקנה שחיה חיי נצח וילדה שלתמיד סירבה להתבגר
אני רוצה הכל ותמיד ובו זמנית
ובו זמנית כלום ושום דבר ואף פעם
אני רוצה את מה שאני יודעת לא לרצות
למדתי שאני ציפיתי מאנשים להרבה יותר מדי
ממה שהם היו מסוגלים לתת, או היו מוכנים לתת
בתור אדם שתמיד משקיעה 100% בכל נפש שמולי נפגעתי קשות כשראיתי שמשקיעים בי 60% או 30%
אבל תמיד ״הבנתי ממה זה נובע״ ו״מה הצד השני מרגיש״
כנראה יותר מדי כי שכחתי מהצד שלי
היום בפעם הראשונה, הצלחתי לראות
ולהבין מי באמת פה
ומי לרגע או שתיים או כמה עונות
ולשם שינוי זה לא כאב.
הרגשתי הקלה, הרגשתי שחרור
כאילו משקל כלכך כבד ירד לי מהלב
כי מה ששלי שלי ומי שאמור להיות ישאר
אני אסירת תודה לחברים הבודדים שתמיד שם
למעגל הקטן שלי שכבר אין לי צורך להרחיב
אסירת תודה לעצמי שהייתי שם כלכך הרבה זמן
לקבל ולהתמודד עם דברים שלא תמיד יכלתי
לדעת לחייך ולקום
אסירת תודה לאמא שלי
אישה גאונה ונחושה שיצרה והשקיעה בי
אסירת תודה על כל אושר וכאב
אני עוד מאוד קטנה
ויש לי עוד כלכך הרבה לחיות ולעבור
ואני מתרגשת לקראת כל שביל חדש שאלך בו
777
