|
|
|
יום הולדת ראשון של בת זוג שהיא לא ההיא.
יום הולדת, שאני מנסה להבין.
מה צריך ואיך. אחרי כל מה שעברנו לפני.
מרגיש לי כמו יום בבועה.
מזל טוב אהובה שלי. כל כך שמחתי שיכולתי לעשות לך שמח
בדברים הפשוטים. שיש בי.
וזה הספיק.
וגם לחזור ולראות אותך מחייכת.
כי זה חשוב.
על קושי
ממרכז אותך בחיים.
לא הרבה אנשים יודעים, כמה העולם הזה רחב ביריעות.
כמה לכל דבר שאנחנו עושים יש עומקים
לנשיקה
לליטוף
לטיפוס על הר
ולפתיחה של המנעול בדלת ביציאה מהבית.
אני נמצא בתהליך של גילוי הרבדים בחיים שלי, בחיים הבדסמים שלי.
אחד המשפטים הידועים שאני אומר לעובדים שלי, ''יום שאתה לא מגלה דבר חדש הוא יום מבוזבז''.
כמובן שלא אני המצאתי את המשפט הזה, מישהו אחר ניסח את זה מצויין.
אבל, אימצתי אותו אלי.
כל יום אני מגלה פרט בדסמי, פרט אינטמי עלי או על הבת זוג שלי.
אישה שכל דקה איתה פותחת לי דלת חדשה לעצמי.
אישה שמזכירה לי להשקיע בעצמי.
אישה ובת לוויה מופלאה. שהעולם, בדרכו המיוחדת, הביא אותה לחיי.
קל מאד ללכת לאיבוד בשיגרה.
ללכת לעבודה, לחזור ממנה, לעשות דברים שגרתיים באמצע, קניות, חברים, שירותים, מקלחת.
בשביל זה, לדעתי, אנחנו בנויים לחיות בזוגיות.
אנחנו צריכים אחד את השניה,
כדי להזכיר , כל אחד בתורו , שיש עוד דברים בחיים מלבד השיגרה.
שיש עוד רובד לחקור, עוד שכבה לגלות.
ואם לא ננבור ברבדים הללו בחיים שלנו. אנחנו חיים חיים מבוזבזים.
ואנחנו הרי שונאים לבזבז סתם.
בלי מטרה.
ואם זאת, אנחנו עושים את זה כל יום. כל היום. בלי להבחין.
המילה שייכות, היא מילה שחוזרת על עצמה פה. באתר ובבדסמ
אבל, האם באמת הצלחתם להבין מה היא אומרת עבורכם?
מה היא בשבילה?
מה היא בשבילו?
רכוש, זה לא שייכות.
שייכות זה שכבות.
הכי קל להגיד , את שייכת לי, אבל האם אתה באמת יודע מה זה אומר?
בצורה מסויימת שאתה מביא ילד לעולם, הוא שייך לך. אתה אחראי למעשיו.
זה מתקרב לשייכות, רק שבניגוד לשייכות שלנו, פה, ילד לא בוחר להיות שייך לך. זה כורך הנסיבות .
ברגע הראשון שהוא יבין שהוא יכול לברוח מהשייכות, ככה הוא יעשה.
השייכות שלנו, של הבדסמ, היא בחירה.
מודעת, מפוכחת, מרצון ולא מלידה.
בניגוד לילד, אנחנו מעצבים את האדם ששייך לנו לפי רצוננו ולא לפי מה החברה קובעת לנו.
והאדם הזה משייך את עצמו אלינו , ברבדים שכל כך כיף לגלות.
לא תמיד זה קל,
לא תמיד זה יוצא מוצלח.
אבל שזה מתחבר, החוויה היא כל כך עוצמתית
שאנחנו עפים בה
ספייס , זה הסלנג שלנו , ההגדרה שלנו.
מאחל לכם, אנשים נפלאים, הרבה ספייס.
לפעמים בא לי לראות זימה במנות גדולות
לפעמים בא לי לדפוק אותך עם כל האצבעות
לפעמים אני רוצה שלולית של נוזלים
איפה שפעם היה כוס פועם של חיים.
לפעמים אני רוצה רק עיניים סגורות מכאב
ולעיתים מבט מתחנן
לפעמים אני רוצה לטעום הכל
זיעה, זרע, וגם מיץ של הכוס המשובח בעולם
לעיתים פשוט בא לי להשתמש
לעצום עיניים ולזיין
לפעמים אני משועבד לזין
לעיתים אני מקשיב למה שאומר ההוא בין האוזניים
לפעמים אני מבול של מילים
לעיתים אני דממה בצללים.
אני פשוט אוהב להכאיב לך
לקרוע אותך
להניח אותי בכניסה ולהרגיש את הפחד זוחל במורד הגב.
והאי אי אי הקטנים שלך עושים לי את זה, ממש.
מהיום, כל פעם שאת רואה אותי בפעם הראשונה. לפני החיבוק הרגיל
את יורדת , פותחת את המכנסיים
ומחבקת את המפשעה שלי
פנים,לחי נצמדים לקבל את הריח של היום לתוכך.
זה בהחלט מטלה חביבה עליה ביותר.
השאלה מעסיקה אותי זה כמה ימים.
במה כו שונה מערכת זו מאחרת.
אהבה יש, אהבה גדולה יש.
דאגה יש, יותר זהירות ואמצעי ביטחון במעשים שובבים חשוב שיהיה.
תקשורת נפלאה
זיוני גרון לתוך הלילה
אורגזמות שנמתחות על כמה ימים
השתוקקות גדולה
רצון להשקיע כל דקה ביחד בצורה מיוחדת.
אתה קונה לה תכשיטים
היא קונה לך טבעות
אתם קונים מכשירים 'חשמלים' ביחד.
אתה דואג להשקות אותה שלא תתיבש
היא דואגת 'לייבש' אותך שלא תיהיה חולה.
שומרים על כל טיפה , כי ישראל מתייבשת...
שאת זולגת פשוט אורי מתוכך בהנאה
שאת סוגרת רגלים מבושה של הנאה
שאת זועקת 'בשבילך' שאת גומרת
שאת נאבקת לרווח את הגרון עבורו
שאת מתמסרת להתעללות
שאת מפסיקה לחשוב
שאת לומדת לבקש
שאת מתמסרת להיתחננות
שאת לוחשת לי מחשבות מלוכלכות
שאת ישנה אחריי
שאת מחמיאה לקציצות שלי
שאת רוצה להכאיב ולכאוב עבורי
בעיקר שאני יודע שאת מאושרת.
חלמתי חלום מדהים אתמול.
את היית בו
בבגד גוף לבן
כאילו,שכל מה שחשבתי עליו שהתעוררתי בבוקר , קרה.
ואת,
מדהימה אחת.
היית שם לקבל את הכל
אוכל
מקלחת
וחור אנאלי רעב במיוחד
שקיבל מנה כפולה של הזרע שלי.
מבט אוהב ומתמוסס,
גרון משתוקק
כוס נוטף
מדהימה אחת
את האהבה הכי גדולה שלי.
-"תגיד פו, היית פעם בשני מקומות באותו זמן?"
-"זו שאלה מעניינת מאד כריסטופר, אני אישית לא, אבל אני מכיר איש פשוט שהיה".
-"איך אתה יודע שהוא פשוט?"
-"זה קל, ככה הוא קורא לעצמו, שם פרטי פשוט, שם משפחה אורי."
