כשאת משאירה לי שערות על הזין שאת מבלה את הבוקר בין רגליי
העולם כבר לא פשוט
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "
תודה לכל מי שבחרו לבקר:
מוזמנים להשאיר תגובה או חיבוב .
הכתיבה שלי מבוססת על הרהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי
אני כותב עבורי בלבד. המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה
שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
קריאה נעימה!
שקורים לך דברים לא צפויים.
שמוציאים אותך לגמרי מאיזון
אתה מגלה באמת את הטיב של החברים שלך
של בת הזוג שלך
של המשפחה שלך.
אדם שעושה טוב לסביבה
הסביבה תעשה לו טוב.
קשה להתמיד בזה.
מאמין שישתלם בסופו. חייב.
סופש השבוע הגיע
ואיתו התוכניות, הוזמנו ליום הולדת של חברה חדשה של האלוהית.
חברים ישנים, חברים חדשים ושיח שכולו בדסמ בפאב ונילי וחמוד.
שולחן נרקם, פרצופים חדשים, הדרינקים עוברים, הכוסות מתרוקנות ולאט השיח נפתח וגם הלשון משתחררת.
פנים מקבלים כינויים. ופתאום עולם שלם נפתח.
אפילו, הרגשתי סגירה של מעגל, להכיר פנים מול פנים אושיית כלוב. מהסוג הישן והאמת ששמחתי, לגלות שהאיש כמו הכינוי, מהפכן!
האלוהית שלי, שישבה לצידי לאורך כל הערב. מקבלת אנרגיות מכל השולחן, ועקצוצים נעימים בירכיים, מהידיים הרעבות שלי.
רק לפני שבועיים עיטרו את הירכיים הללו סימנים כו יפים, וכעת הן צחורות.. ממש בתוליות.
הידיעה שאת מרטיבה מכל ליטוף וכל מגע ביננו. שהאלכוהול זורם אט אט מהקש אל קיבתך ומסחרחרת את ראשך
האלכוהול עושה לך נעים בראש ובין הרגליים, הטיפות מצטברות ואני כל כך נהנה לראות אותך כך.
אנשים נפלאים היו סביב השולחן. ואף החמיאו על הזוגיות הנפלאה שלנו.
כמה קשה לי עם המחמאה הזו. דבר שנראה לי שכל אחד צריך לחוות.
מסתבר שהוא מצרך נדיר במחוזות הכלוב ואף העולם.
מי כמוני יודע להעריך. אם זאת קשה לי הידיעה שלא כך זה אצל כולם.
בסופו של ערב נפלא, נפרדו דרכי החבורה .
חלק הלכו למיטות מוכרות וחלק למיטות חולפות
את סופו של הערב סיימתי בתוכך, אחרי שבוע עמוס ונטול כוחות
כיליתי בך את כל הרצונות.
אוהב שאת מכילה את הרצון שלי, כאילו הוא שלך או שאולי הוא באמת כך.
קניתי לי צעצוע נפלא
ביצת רטט על שלט רחוק.
תמיד אני מסתבך בהזמנה של הפריט הזה, שהמחיר שלו בארץ פשוט מגוחך, כי אי אפשר לדעת מה תקבל וכמה זמן היא תחזיק.
אך לא לפני הרבה זמן, הגיעה החבילה, נפתחה האריזה, הסוללות הוטענו והפריט הוטמן בתוך גופה.
אחרי כמה ניסוי ותהייה, הגעתי לשלב של בטחון בפעולה.
(סיימתי עם החרוזים)
אתמול, אחרי שהמצב ביטל לי את כל התכנונים. וגם השאיר אותנו דיי משועממים.
החלטתי שאחרי ארוחת בוקר של שאריות אצלול לי לשעת משחקים נחמדה.
המתכון פשוט:
אחת ביצה
אחד שלט
אחת אלוהית נוטפת
אחד פלאג לא רוטט
זוג אשכים(כדי לא להתבלבל במונחים)
זין אחד לתפארת.
לבעול אותך
ולראות את הגלגלים בין האוזניים מתחילים לנזול...
מראה כל כך יפה.
את צעצוע כל כך יפה.
יושבת לך ואוכלת גלידה
מתביישת שהפלת את הגביע
אבל שמקבלת אחד חדש זוללת עד הסוף
לא מצליחה שלא להתלכלך
גם במוחך ובין רגלייך הכל זורם
כאבת בשבילי כל כך יפה
תיארת לי במילים את כאבך
אך אני את שפת גופך קראתי עוד לפני
שרצון ועונג מתנגשים
הצורך שלך מעמיד לי את החושים
וגם איברים אחרים
וכל זה קרה בלי שאיברי בך נגע.
אמרת , שיהיה לנו את הבית. נעשה בו מסיבות,
כאלה של סוטים וגם סוטות.
אני חושב לעצמי, מנהל מסיבה של סוטים. עושה את המאמץ שכולם יהנו כמו שצריך:
בלי הטרדות
בלי אונסים
בלי מוזיקה רועשת מדי
ועם אלכוהול איכותי
הרי, אי אפשר באמת לעשות מסיבה רווחית.
והרי לנו זה לא באמת משנה עכשיו.
שלבית יש 4 קירות, גג וווים בכל מקום. אולי גם נתקין לנו גג עם קורות עץ. שלחובבי השיברי יהיה גזע להתעגן.
אני חושב על עצמי מנהל רשימה של אנשים, זוגות, בודדים ואולי גם כמה נשלטי/ות בית, שיעשו את הכלים.
מתערה בקהילה הגוססת שלנו.
שמוקפת ונילי עם יותר מדי פצפוצים.
פעם באמת היה נעים ללכת למסיבה
שוטים הונפו
מצבטים הופעלו
נוזלים שטפו את הריצפה
מילים החליפו פה ואוזן
וגם הרגיש לעיתים, להיכנס לבית עם 4 קירות וגג. עם וווים בכל מקום ומשחק אחד שמשותף לכולם
הכללים היו ברורים.
לא היה צריך יותר מדי להכביד במילים.
אחרי כל כך הרבה זמן מחוץ לסצינה, פתאום לספור את הימים נותן מספר גדול
ולחשוב שפעם זה היה יותר ארוך ממסיבה למסיבה.
טאבו, מועדון בתל אביב היה הבחירה, יותר משיקולי לוגסטיקה מאשר ידע אמיתי שמדובר במסיבה.
בשנייה הייתי נוסע גם שעה למסיבה פרטית, או מסיבה של אלכסיי.
זה היה חוסך, את התורים, את הדרס קוד המטופש של הכל שחור.
למרות שאין אדם קפדן כמוני כדי לשמור על האווירה,אבל שהכניסו אנשים בגינס שחור.. זה קצת גרע.
ובכל זאת, ביגוד הפטיש לא שלט. כן היה הרבה עור חשוף ולא רק אנושי.
אבל היה בי חוסר נוחות מכל הילדים הללו .. שהסתובבו וחיפשו תשומת לב.
מעטים כל כך נתנו למוזיקה לחדור ולהניע איברים.
מועדון בדסמ, לפי ההגדרה שלי, זה לא.
זה מועדון עם אנשים שיש להם זיקה , ללא ספק, לעולם הזה.
אך תרבות הבליינים תופסת יותר מקום במועדון שלהם מאשר הבדסמ. אולי מועדון חילופי זוגות יתאים יותר. כי חדרי הצפייה הצפופים, לא רק במושגי קורונה, נראים כבמות קטנות של תצוגה שהקומה התחתונה מאלכסת במה אחת למופעי ראווה.
כאחד ש'מופעים' עבורו הם סשן בין שני בני זוג. המופעים במועדונים הם הצגה לשם תכלית. חבל שזה המסר שמועבר לנפשות הצעירות שפוקדות את המועדון הזה. אבל אני.. סוג של עתיק בנושא. התפיסה שלי לא קובעת.
מה שהיה ללא ספק מפתיע עבורי היא כמות האנשים.
זה מועדון מרווח וגדול, מאמין שהיו שם 200 איש. מגוונים מאד בגילאים.
אולי התרגלתי ללכת למסיבות היותר אישיות, בכמות האנשים ובאופי שלהם. אולי פשוט הקורונה הוציאה את כולם לחוות ריגושים חדשים.
החיים קצרים אחרי הכל.
באשר לך, האלוהית שלי.
ידעתי שאני הולך להנות עוד ששאלת אותי מה ללבוש והיה חשוב לך לדעת..
רצית להיות יפה עבורי וללבוש בגדים של גדולים ולא פיגמה של בית..
אני אוהב את הבדים המעטים שעוטפים את גופך, מציגה לראווה את ששלי. אך היה שלך עוד הרבה לפניי.
בכל זאת. אני אוהב לראות אותך יפה עבורי.
יודע שזה רק שנינו על הרחבה, ליד הבר, צופים מהצד התרחשויות, היד שלי עוברת בכל פיסה של עור חשוף וגם המעט שמחסה את הרטוב והמצפה.
היה כיף למרות כל המגרעות. האם אחזור? בספק.. מעט מדי מקומות להשתעשע בלי לדאוג שהשוט או היד יתקעו למישהו/י בעין.
מעניין איך נצא מהקורונה ברמה של מסיבות. טוב יותר? או טוב פחות...
אני חוזר לסימנים שהשארת בך שוב ושוב
יודע שאת נושאת אותם בגאווה.
מלטפת אותם במחשבה
בדיוק כמוני
גאה שהם עלייך
מחכה לסימן הבא שיגיע
ולתחושות שהוא יביא איתו, בזמן היווצרו.
"אוי, נראה לי שאני הולכת להיות חולה מחר..."
היא אומרת לי ב2:30 בלילה שהיא 30 דפים לסיום של הספר.
"עוד חצי שעה אני קמה"
שהשעון מצלצל בפעם השלישית
"עוד סיגריה ואני קמה לסדר ונכנסת לקצב"
רבע שעה לפני שיוצאים..
"אני הולכת להתלבש"
"נכנסתי לטייץ"
"אוי, כמה נעים לי לחבק אותך"
"אוי, מה זה בולט כאן?"
"אוי ,אני במקרה על הברכיים מול הזין שלך"
"אוי, אני אמצוץ אותו "
"על המיטה."-אמרתי.
מבולבלת- "קדימה? אחורה? איך אתה רוצה אותי?"
אני רוצה אותך מבולבלת, גונחת, מופתעת, מלאה בי, נוטפת ממני אחרי שגמרתי בתוכך באמצע היום.
היום הזה שאת חולה, עייפה, חרמנית ונוטפת אחרי טיזינג של שבוע ויותר בלי הזין שלי.
היום הזה שעד שבוע שעבר היה מלא בעבודה מצידך ושעמום ביתי מצידי.
אין על 'יום לא בא לי ללכת לעבודה'

