העולם כבר לא פשוט

יש מישהו או מישהי שלא היו אתמול באלקטרז?

הרגיש לי הכי צפוף בעולם. 

ובכל מקום צריך להתחמק משוטים 

מה זה הדבר הזה?

תודה לאנשי ונשות צוות אלקטרז

שהעיפו את האלוהית שלי גבוה גבוה

שהחזירו לי שוט אבוד 

שעשו הכל עם חיול

עכשיו צריך לנוח מכל דאר הפעילויות של הסופש 

חזרתי עכשיו ממקום שהיה פסע מהלופט בו עשיתי את הצעדים המתקדמים ביותר שלי בקהילה הבדסמית 

מי שיצא לו.ה להיות באיזור פתח תקווה,  לפני 10 שנים ויותר .

הכיר את ליין דיווה ואת האווירה הכי מיוחדת שחוויתי במועדון

זה לא רק היה הסאונה או הג'קוזי. 

זה היה חדרים שאפשר לדבר בהם.

איזורים שראיתי סשנים בין שני אנשים

במקום בו למדתי להכיר אנשים, מלווים אותי עד היום, לגלות איך בדסמ נראה שיש ילדים משפחה

ואיך החשקים לא נעלמים

ורק צפים ,מוכים ומוכרים , על צלבים וכיסאות בלופט קסום בליין דיווה. 

הערב מגיעה לה פרס מיוחד. 

סשן רק של הצלפות, יש קנבס נעים ולבן לצייר בו. 

ביום רביעי יצאתי לי לעיר הגדולה כדי לרכוש צעצועים חדשים. 

באופן מפתיע היה לי מזל והנסיעה והחנייה היו נעימים, כמה שפחות להסתובב בלחות המעיקה. 

לא להאמין שפטמות מבצבצות ולבוש תל אביבי היה פעם מושך אותי לרחובות המהבילים הללו. 

אך לכל עשור , סיפור אחר, יש את הקסם שלו. 

על אף שלא מצאתי את כל שחיפשתי התהדרתי ב:

שוט זנבות ארוך וכואב

שוטים קטנים ומהנים שלא הצלחתי לבחור אז פשוט לקחתי את שניהם.

ספנקר טוב , שחור ובנאלי,  אך עושה עבודה מצוינת ומעמיד במקום השלמות סוררות. 

הבאתי גם אחד יפה , אבל מתברר שבתחת שלה , הוא לא מזיז.. כדי שלא אצא "פראייר" אצטרך למצוא לו שימוש  באזורים אחרים...

השימוש בהם נפלא,  כל כך כיף להשתמש בהרבה צעצועים על התחת העסיסי שלה

לשמוע עוד טיפה מצטברת עם כל הצלפה שמתקבלת.

מזל, שלמדה לספור גם עד 160.. אחרת גם בויכוח הזה הייתי מפסיד.

תודה אלקטרז,  אתה פשוט ליין מדליק

מסיבה.

אחרי הרבה זמן ללא,

ליין נפלא של אנשים, שהנסיבות מאלצות אותם לשינויים

כבר לא אווירה קטנה ואינטמית, אלא ריבוי של אנשים, מתקנים ותאורה סגננונית. 

עדיין אפשר להיות אנונמי, לא להתערבב עם ההמון הקטן שנוצר

לא לאמץ את התאורה ואפקטים.

להיות פשוט.

המוזיקה עוטפת אותנו,

גם השחור והאדום שמרצד.

חשוך מספיק כדי לראות מעט פרטים

מואר מספיק כדי להאדים את לובן ישבנך.

זה כיף שאתה יכול לבחור מתי ואיך זה יקרה

להביט המבטים המתחלפים על פנייך

בחיוך המבויש, הסקרן והמזמין.

חורייך פתוחים עבורי למלא

אנחותייך לאוזניי בלבד

השאון עוטף אותך אך את לא לבד.

תחילה כפות הידים 

מחממות אותך

לאחר מכן ירכייך הבאות בתור להאדים

להזרים את הנאתי אל בין רגלייך

את סוגרת ומתפתלת

הכאב עז וחשוף.

מנסה להתחבא ביללות כאב ורצון שארחם.

סימנים רצית ואת משאלת ליבך אמלא.

נעים לי שאנחותייך מעמיקות.

המבט מתערפל והצורך עולה.

את מוצאת את הדרך בין הרוטטים בין רגלייך לזרמים של כאב בירכייך.

העונג עוטף ומשתולל בתוכך ולבסוף את נכנעת לאורגזמה אחת .. ושנייה וגם שלישית ורביעית.

הפסקה לסיגריה ולסיבוב ברחבת המעוללים.

היה כיף לשמוע אנחות, הצלפות, סשנים כיד הדמיון. בלי הגדרות וגדוד צופים. בלי מוזיקה של מופעים.

חברים טובים שנחשפים לעיניי לראשונה. זרים גמורים בשיא של חוויה.

לבסוף , בגבעה לצפייה . בלי יותר מדי גינונים. 

מכריע אותך לגל חדש של מכאובים.

יודע שאת רגישה ועל קוצים.

מסוממת מגל תחושות ורגשות חדשים

אני מסיר מעט את המחסום

משחרר את הסאדיסט

בוחר במדויק היכן להטיל את זנבות שוטיי עבור הסימנים.

את בורחת בין רגליי.

אתנחתה קלה שבקלים.

מחפשת חור אחרון למלא בו את אורי.

המבט שלך אחרי, שיוצאים אל הרחוב.

הדרך אל הרכב קצרה , גם אל הבית נגיע במהרה.

שם, גמלה בי החלטה.

אמלא אותך בזרע תאוותי.

אתן לך להחליק לתוך החלומות, עם התחושות שאת כו אוהבת

אותי צמוד צמוד

ואת זרעי מטפטף אל ירכייך. 

תחושה של מלאות

שלמות 

יחד.

אמרת , שיהיה לנו את הבית. נעשה בו מסיבות,

כאלה של סוטים וגם סוטות.

אני חושב לעצמי, מנהל מסיבה של סוטים. עושה את המאמץ שכולם יהנו כמו שצריך:

בלי הטרדות

בלי אונסים

בלי מוזיקה רועשת מדי

ועם אלכוהול איכותי

הרי, אי אפשר באמת לעשות מסיבה רווחית.

והרי לנו זה לא באמת משנה עכשיו.

שלבית יש 4 קירות, גג וווים בכל מקום. אולי גם נתקין לנו גג עם קורות עץ. שלחובבי השיברי יהיה גזע להתעגן.

אני חושב על עצמי מנהל רשימה של אנשים, זוגות, בודדים ואולי גם כמה נשלטי/ות בית, שיעשו את הכלים.

מתערה בקהילה הגוססת שלנו.

שמוקפת ונילי עם יותר מדי פצפוצים.

פעם באמת היה נעים ללכת למסיבה

שוטים הונפו

מצבטים הופעלו

נוזלים שטפו את הריצפה

מילים החליפו פה ואוזן

וגם הרגיש לעיתים, להיכנס לבית עם 4 קירות וגג. עם וווים בכל מקום ומשחק אחד שמשותף לכולם

הכללים היו ברורים.

לא היה צריך יותר מדי להכביד במילים.

אחרי כל כך הרבה זמן מחוץ לסצינה, פתאום לספור את הימים נותן מספר גדול

ולחשוב שפעם זה היה יותר ארוך ממסיבה למסיבה.

טאבו, מועדון בתל אביב היה הבחירה, יותר משיקולי לוגסטיקה מאשר ידע אמיתי שמדובר במסיבה.

בשנייה הייתי נוסע גם שעה למסיבה פרטית, או מסיבה של אלכסיי. 

זה היה חוסך, את התורים, את הדרס קוד המטופש של הכל שחור.

למרות שאין אדם קפדן כמוני כדי לשמור על האווירה,אבל שהכניסו אנשים בגינס שחור.. זה קצת גרע.

ובכל זאת, ביגוד הפטיש לא שלט. כן היה הרבה עור חשוף ולא רק אנושי. 

אבל היה בי חוסר נוחות מכל הילדים הללו .. שהסתובבו וחיפשו תשומת לב.

מעטים כל כך נתנו למוזיקה לחדור ולהניע איברים.

מועדון בדסמ, לפי ההגדרה שלי, זה לא.

זה מועדון עם אנשים שיש להם זיקה , ללא ספק, לעולם הזה.

אך תרבות הבליינים תופסת יותר מקום במועדון שלהם מאשר הבדסמ. אולי מועדון חילופי זוגות יתאים יותר. כי חדרי הצפייה הצפופים, לא רק במושגי קורונה, נראים כבמות קטנות של תצוגה שהקומה התחתונה מאלכסת במה אחת למופעי ראווה.

כאחד ש'מופעים' עבורו הם סשן בין שני בני זוג. המופעים במועדונים הם הצגה לשם תכלית. חבל שזה המסר שמועבר לנפשות הצעירות שפוקדות את המועדון הזה. אבל אני.. סוג של עתיק בנושא. התפיסה שלי לא קובעת.

מה שהיה ללא ספק מפתיע עבורי היא כמות האנשים.

זה מועדון מרווח וגדול, מאמין שהיו שם 200 איש. מגוונים מאד בגילאים.

אולי התרגלתי ללכת למסיבות היותר אישיות, בכמות האנשים ובאופי שלהם. אולי פשוט הקורונה הוציאה את כולם לחוות ריגושים חדשים.

החיים קצרים אחרי הכל.

באשר לך, האלוהית שלי.

ידעתי שאני הולך להנות עוד ששאלת אותי מה ללבוש והיה חשוב לך לדעת..

רצית להיות יפה עבורי וללבוש בגדים של גדולים ולא פיגמה של בית..

אני אוהב את הבדים המעטים שעוטפים את גופך, מציגה לראווה את ששלי. אך היה שלך עוד הרבה לפניי. 

בכל זאת. אני אוהב לראות אותך יפה עבורי.

יודע שזה רק שנינו על הרחבה, ליד הבר, צופים מהצד התרחשויות, היד שלי עוברת בכל פיסה של עור חשוף וגם המעט שמחסה את הרטוב והמצפה. 

היה כיף למרות כל המגרעות. האם אחזור? בספק.. מעט מדי מקומות להשתעשע בלי לדאוג שהשוט או היד יתקעו למישהו/י בעין. 

מעניין איך נצא מהקורונה ברמה של מסיבות. טוב יותר? או טוב פחות...

שנתיים עברו מאז חרשתי את הליין של אלכסיי

שבעיניי היה הליין הכי טוב דאז, נקווה שגם היום.

יום חורפי כזה

את תתלבשי לטעמי

יפה אבל לא ממש מכוסה.

אני אוכל לנגן על חושייך כל הערב

להתענג על מצייך

הרטט שיעבור בעמוד השידרה

הזמזום הזה שלא נגמר

הנשיקות שלנו יספרו סיפור

האצבעות שלנו יעשו את הפרולוג

ואת העלילה.. לא אחשוב עליה מראש. 

שעתים וקצת..

אולי באמת אתרגש ..