סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הולם להפליא

עניין של אמונה
ואדיקות לשמה
לפני 3 שנים. חמישי, 19 במאי 2016, בשעה 22:55

 

- את יודעת למי הכוס הזה שייך?

- לך

- ואת יודעת למה?

- כי רק אתה משתמש בו ככה

 

 

לפני 3 שנים. חמישי, 14 באפריל 2016, בשעה 12:21

 

"בא לי שתהיה כאן עכשיו.

 

אהיה טובה.

ממש טובה.

 

אני אמצוץ ואלקק ואבלע ואתענג עליך

אקח אותך איתי

והטירוף הזה יעטוף אותנו

 

תחדור אליי בקצב פעימות לב

וזה ימוטט אותי

מעונג.

 

בוא... "

 

 

היא רק לא כתבה בקצב פעימות הלב של איזו חיה

 

 

 

לפני 3 שנים. רביעי, 13 באפריל 2016, בשעה 11:13

 

- אני בעד להכיר את האויב

- מי האויב?

- אתה. ומה שאתה מסמל עבורי

-אני האויב?  חשבתי שאני מושא לתשוקה והערצה

- בגלל זה אתה האויב

 

 

 

 

לפני 3 שנים. ראשון, 3 באפריל 2016, בשעה 08:17

 

הבהרה חשובה

וזאת בעקבות כמה הודעות שקיבלתי לאחרונה.

 

אין לי פייסבוק,

אין לי טינדר, אין לי אוקיי קיופיד וכיוצא באלו

למעשה אין לי סמארטפון - מה שאומר שאין לי שום אפליקציה

(אני אשכרה מסתובב עם טלפון טיפש, של פעם - בלי אינטרנט)

 

 

יש לי את הכרטיס הזה כאן בכלוב, 

ואחד בקפה דה מרקר

(שהוא טיפונת יותר סולידי ועוסק גם בדברים אחרים) 

וזהו!

 

אז כל מי שקורא לעצמו הולמס במקומות אחרים, אינו אני.

[אתן יודעות, זה כינוי נפוץ, גם בגלל הבלש המהולל וגם בגלל שחקן הפורנו הנודע]

 

 

תודה

 

ושבוע מופלא

לפני 3 שנים. שני, 29 בפברואר 2016, בשעה 00:26

 

 

"את ממש יפה"  מישהו אמר לי היום...


 
וזה לא היה רך כמוך
 
ואמיתי וחודר כמוך
 
ומביך כמוך
 
וממכר כמוך
 
 
והוא לא היה אתה.
 
 
"תודה" השבתי בחצי חיוך.
 
והלכתי.
 
 
 
 
לפני 3 שנים. שני, 22 בפברואר 2016, בשעה 21:35

 

 

"אני אוהבת כשאתה קורא לי זונה

זה מרגיש הכי מלכותי 
הכי מחמיא
הכי טוב. 
 
זה התואר הכי שווה."
 
 
לפני 3 שנים. שני, 22 בפברואר 2016, בשעה 16:01

רעיון שמסתובב כבר שנים,

ממש שנים

 

למעשה, למעלה מעשור.

 

לנהל ספר אורחות,

כזה שכל אחת מנשים שמתארחות אצלי לאורך השנים תרשום בו את חוויותיה, רשמיה,

ביקורת חיובית, שלישית, המלצות וכיו"ב

 

הוא לא יצא אף פעם לפועל, אבל הרעיון מעורר כל מיני מחשבות.

האם יהיה אינטרס למבקרות לשתף בחוויות האמת שלהן, או שמא הן תעדפנה להטעות את חברותיהן/ צרותיהן - לכאן או לכאן.

 מי יקרא בספר הזה?

האם הוא יהיה פתוח לכולן גם לקריאה? או שמא רק לי עצמי.

 

הביצוע נשאר נתון בספק

הרעיון - עדיין מגרד בראש

 

 

 

לפני 3 שנים. חמישי, 18 בפברואר 2016, בשעה 10:45

 

 

אני: "את המוצצת הכי טובה שיש, את יודעת, כבר שנים אני אומר לך"

היא: "אני יודעת, וכדאי שתזכור את זה"

אני: "את צריכה להעביר קורס, בחיי"

היא: "טוב, נו, תשלח אותן אליי, את כל הזונות שלך"

אני: "למה? כדי שתדריכי אותן לכרסם לי אותו"

היא: "חלילה, אני לעולם לא אפגע בו"

אני: "וואלה? אז באמת תלמדי אותן? שתדענה למצוץ כמוך?"

היא: "לא אלמד אותן"

אני: "אז מה כן?"

היא: "אני אהרוג אותן!"

אני:

 

 

לפני 3 שנים. רביעי, 3 בפברואר 2016, בשעה 14:18

 

 

"הציפייה הזו

לזמן הזה אתך,

כשאני כבר מתחילה לספור את השעות

עד לרגע שהדלת של הדירה שלך תיסגר מאחוריי.

 

זה המשחק המקדים הכי איכותי שיש."

 

 

 

לפני 3 שנים. שלישי, 12 בינואר 2016, בשעה 08:41

שבה סוג הקנדומים שהתרגלתי אליו במשך שנים נעלם מהמדפים, ועד שאמצא משהו חדש מתאים או שאמצא מקום שעוד מוכר אותם, אני שמח על כך שתמיד שמתי כמה בצד.

 

שניים בארנק, שניים בתיק של העבודה, שניים בתיק של הספורט, שניים בתיק של המחשב, שניים במעיל ושניים בתיק הצד הקיצי הקטן.

 

ממש נס פך השמן.

 

 

יאללה, שיחזירו אותם כבר