יומן מסע

חזרתי ממילואים ליומיים וחיפשתי לי פרטנרית לדרינק קליל. 

בשעה 20:30 שלחתי לה הודעה. בשיא הספונטניות היא מאשרת לנו בליינד דייט, ובשעה 22 קבענו להפגש בים.

אני הייתי אחראי להביא 2 כסאות ים ובירה, והיא בקבוק יין וכוסות.  

הגעתי לים, אני מחנה את הרכב בחניון הריק לגמרי כשדלת הרכב הצמוד אלי נפתחת והיא יוצאת מהרכב.

המבטים שלנו נפגשים, מנופפים אחד לשניה לשלום, יורדים מהרכב, מחייכים ומתחבקים.

באתי להוריד את הכסאות מהרכב והיא אמרה שאפשר לוותר עליהם. 

לא הבנתי למה שינתה את דעתה, אבל שיהיה...

התחלנו לצאת מהחניון הריק (שבנתיים התווסף לו עוד רכב שחנה לידינו) לכיוון חוף הים. 

צעדנו 30 מטרים והיא אומרת לי שהיא צריכה לעשות פיפי. הצבעתי לה על מבנה השירותים, והיא הצביעה לי על מערום כסאות חוף, ואמרה לי "שם נקי יותר".

שאלתי; איפה זה שם? והיא מצביעה על החול. 

"אני פרי ספיריט, אול נטורל" היא אומרת. 

ואני מוצא את עצמי 3 דקות בתוך הבליינד דייט, עומד ליד בחורה שמשתינה בכריעה על החול. 

מפה לשם התקדמנו לכיוון החוף ואני שמחתי בלב שהבאתי איתי בתיק גם יין, כיוון שהיא כנראה שכחה. 

הולכים מדברים וצוחקים...

השאלות ששאלה העלו בי את החשד שיש לה בעיית זיכרון קלה, שכן התכתבנו בדיוק לפני שעה.

אני הזדהיתי בשמי- והיא שכחה אותו.

היא אמרה שתביא יין- ולא הביאה

היא התלהבה מהרעיון שאביא כסאות ים- ואז ויתרה עליהם.

חשבתי שאחרי הכל, היא נענתה להזמנה לדרינק בים עם זר מוחלט, ורק על זה מגיע לה פרס ישראל ממני. 

מפה לשם היא שואלת אותי היכן אני מתגורר, וזה כבר היה יותר מידי עבורי, שכן כתבתי לה לפני 35 דקות קודם לכן מהיכן אני מגיע והיכן מתגורר. 

בקשתי ממנה שתכנס להתכתבות ביננו, "תעבור על החומר", ונמשיך בדייט שלנו.  היא צחקקה ולא התייחסה. 

דקה אחכ היא אומרת לי: "אתה מחייג אלי בטעות", ואני משיב לה: "לא. אני לא מחייג אלייך" ומראה לה את הטלפון שלי. 

היא מביטה במסך הטלפון, מביטה עלי, שוב במסך, מיישירה מבט ושואלת; 

רגע, אתה לא חגי? 

ואני משיב: לא אני איתי. ואת? לא קוראים לך הילה? 

והיא משיבה; לא, אני חני.

אני בהלם מוחלט, מעיף מבט לטלפון, ורואה הודעה מלפני 20 דקות מהילה שבה נכתב שהיא יושבת ומחכה לי בחוף. 

אני מתקשר להילה, חני מתקשרת לחגי, ומסבירים אחד לשני שנפגשנו עם הדייט הלא נכון.... 

חני ואני צועדים לכיוון הילה,

חני מסבירה להילה את הסלט,

במקביל משכנעת את חגי שהיא לא עשתה לו ברז,

אני זכיתי בשני דייטים בערב אחד,

והעיר שושן צהלה ושמחה. 

אגב, זוכרים את הרכב שהחנה לידי כשצעדתי עם חני לכיוון החוף? נכון, זו הייתה הילה. 

והילה, בסט דייט אבר!