הערב אין הרבה חלב אבל הוא מתוק ונעים
גם כבר התחלתי להבין יותר את התנועה ומצאתי דרך לגרום לפרצי החלב לצאת מהשדיים שלי מבלי שאצטרך ללחוץ חזק
לפעמים עם עצמי כשאני
מנותק, קשוב, אלים, עדין וברוטלי, קפוא וכואב חם ואוהבבאור בחושך ברוח ובגשם
יש לי צרכים גופניים חזקים
חם ונפוח ונוטף
גם הציץ שלי מטפטף
אני רוצה לשכב במיטה, ללטף את עצמי ולהתענג אבל החדר שלי פה לא פרטי ולאונן במרחב זה מחוץ לחוקים.
יש לי את זכר הדמעות בעיניים ועל הפנים
תחושת מיאוס עולה בי בהיזכרתי במה שגרם להן לזרום שעה קודם
ואז המחשבה שאולי ככה הגוף שלי רוצה לנתב את האנרגיה הקשה הזו שנשארת לי בגוף אחרי שאני נחשפת שוב ושוב לשיח האלים במרחב פה והתגובה שלי אליו שלילית
שוב חגיגת דם ואלימות ואני לא רוצה לקבל את זה כדבר מתאים
אז הלכתי לחדר וצפיתי בסרט קצר שמכיר דם ואלימות ורצח אבל כזה שנותן מקום להתבונן בתופעה פסיכולוגית. לא כזה שקורא לנו לחגוג מלחמה וטבח של אחרים
ואז הייתי עם עצמי שוב
ושוב שמתי לב לגוף
כמה שהגוף שלי רוצה מגע נעים כמה חסר לי מגע אוהב ומחבק
לשמחתי למדתי לחבק את עצמי לאחרונה אבל עולה בי גם כמיהה מינית ואין סיכוי שאקבל פה מקום לתת לה מענה ובכלל לא בטוח לי פה
מה אני עושה פה, בקיצור? שאלה שאצטרך לתת עליה את הדעת בקרוב
כמה חלב נשים מיניקות אמיתיות מייצרות?
חלבתי את עצמי הלילה, מילאתי כוס במשהו כמו 25 CC אולי קצת פחות, לפניי שנמאס לי לסחוט.
בעיקר כואבת לי היד מפעולת הסחיטה.
כמו תמיד, קצת הצטערתי שאין לי מי שבאמת רוצה לינוק, לעסות או לסחוט את השדיים שלי.
בשבילי
מילאתי את הכוסית
צילמתי
ואז שפכתי לכיור ושטפתי במים.
הטקס האישי שלי.
הפעם לא התחשק לי לטעום.
ערב
יום כיפור
חלק מהנשים פה שומרות
חלק כביכול שומרות
בכל מקרה כולנו נשב עוד דקות מספר לאכול את ארוחת הערב הבשרית
כי אצלנו אסור לצום.
אני עדיין מחוץ למחלקה
נדיר למצוא פה רגע של שקט בלי ענני העשן
כבר תקופהה שאני רוצה להכנס לכתוב פה, בעיקר מאז שהתחלתי לייצר חלב
ובמיוחד מאז שהוא נהייה... שתי.
דווקא יום כיפור עם כל האיסורים שלו מייצר כזה שקט שמאפשר לי להתחבר ולכתוב כמה מילים אקראיות.
מעניין לי להיות פה ולבדוק את יחסי ליום הזה.
לא אהבתי שחייבו אותנו לאכול בכלים חד פעמיים, ביקשתי לאכול ברב פעמי ולשטוף בעצמי אבל לא הסכימו. בסדר... אפשר להבין.
בכל אופן אני מודה על השהייה שלי כאן.
עדכנתי קצת את הפרופיל וזה היה לי ממש נחמד
מרגש אותי
הרבה זמן לא הייתי כאן
יש לי יותר נוכחות והבנה וגם נינוחות
באתי למרות שידעתי שלא ניגע
ביקשתי להכנס להתקלח ולישון לך במיטה
הסכמת
שמחתי כי הייתי כל כך עייפה
אבל לא הצלחתי להרגע
החשכתי את החדר, הפעלתי מזגן, שכבתי לבד בחושך במיטה שלך שם
הבחנתי בחוסר שקט שאוחז בגופי
כמה שהייתי רוצה שאתה תהיה זה שמחזיק
ניסיתי ללטף את עצמי, יד עוברת על השניה, מגיעה מפשעה
אבל הכל היה גס ותפל ולא מדוייק
נזכרתי בפעמים ההן שהיית צמוד אליי וכמה המגע שלך היה עדין וחם
תפסתי את הכוס הדואב שלי בעוצמה
זה לא היה נעים כל כך אבל התסכול היה שם
התהפכתי וניסיתי להרדם שוב אבל הדם שצף בגופי המעורר
ואז הגיעה היתושה שעקצה אותי אין ספור פעמים, ברגליים, בקרסול, בירך הפנימית, בסנטר, בצוואר ובשני מקומות שונים על המצח
בחושך יכולתי לשמוע אותה ולסטור לעצמי בנסיונות עלובים להפסיק את המצב המתגלגל
זה כאב ולא עבד המשכתי לזוז באין אונים במיטה לבד יודעת שעקיצות היתושה הזו שחדרה למרחב ולגוף שלי הן המגע היחיד שאקבל בעודי שוכבת מתענה שם במיטה שלך בכמיהה שלי.
אני פאקינג כלבה חרמנית
מכה את הדגדגן בקצב
במקום לצאת לסידורים
דווקא קניות של דברים שווים, יכול להיות נחמד
ואני לא רוצה, במקום, אהיה שמחה להכנס למיטה עם איזה גבר נחמד בניחוח רימון וקינמון או רום וערמון או קוקוס חם ווניל או דשא ואוזניים של חתולים שניגע חם עור צמוד אל עור חם וקרוב
דיי נו נמאס לי לעשות ביד עם צעצועים
איפה מוצאות גברים שיבואו לגעת בי איך שאני רוצה ושזה יהיה נעים?
דיי, בוא תכנס את בין גפיי ונתנגע.
מפחיד להשאר לבד עם המסך שנראה כאילו
שואב את כל חיי לכדיי רצף מאונכים בצבע שטוח
לפעמים אני רוצה ללכת להיאבד כדי שאוכל להמצות.
הייתי רוצה לברר את התקוות.
אפשר? (גם)
שקעתי לחשוב ונזכרתי שמותר
הלוואי שהייתי מחובקת ומטופלת אז -
ועכשיו, בוא נאהב.
מה יש עוד לומר?
לגדול ולצמוח
חיבוק לאני של אתמול
ולאני של היום
ולמחר שבא
הלוואי ואוכל לקבל אותך
בזרועות חזקות ולב פתוח