תלויה בין שמים לארץ

"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו- לא האפלה שבתוכנו- שמפחיד אותנו יותר מכל....."

יש לי משפט כשדברים לא מסתדרים כמו שאני רוצה:
"יאללה ניקח חבל ונסגור סיפור"
תמיד המשפט הזה נאמר באירוניה וללא שום כוונה.
ולא, אני לא כותבת פה שאני הולכת להתאבד!
ואני אסביר לכם גם למה...
כבר שבועיים בערך אני הולכת עם התחושה שבא לי למות... כן, הנה אני אומרת פה לפני כולם!
ולא, המחשבות שלכם אינן נכונות, אני לא רוצה למות בגלל סיבה מסויימת.. אני פשוט רוצה מנוחה. רוצה את השקט שלי... ולא.. זה לא שקט של לנסוע רחוק ולהתנתק. או לנתק את הפון ופשוט לא לשוחח עם אנשים (שזה נעשה בלי שום קשר ).
רוצה שקט לנפש, הנפש שאמורה להיות צעירה ורעננה ומרגישה כמו בת 90.
הנפש שכאשר אני קמה בבוקר צועקת לי לחזור מיד למיטה.
הנפש שכבר התעייפה מהמלחמה שנקראת החיים.
היא פשוט עייפה!

ונחזור לעיניינו, למה בעצם לא?
אני לוזרית. וזו עובדה!
למה לוזרית אתם שואלים? אז הנה אני אסביר:
יש לי הכל בחיים...
יש לי אחלה משפחה שתומכת ואוהבת
יש לי חברים מדהימים שתמיד שם עבורי
יש לי עבודה עם המון פוטנציאל
אין לי בוס שעומד על הראש ומודד לי תוצאות
יש לי לב טוב שאוהב לאהוב
יש לי נתינה עצומה
ויש לי אפילו עטיפה נחמדה 😄

אבל בעצם אין לי כלום...

אין לי כח או רצון לשמוע ולקבל את התמיכה של המשפחה+ חברים.
אין לי את הכח רצון להצליח ולנצל את הפוטנציאל שבעבודה (ראו מה אני עושה עכשיו במקום לעבוד...)
הלוואי שהיה לי בוס שהיה עומד ומודד לי תוצאות... אולי זה היה גורם לי להזיז את עצמי.
הלב שלי שרוף מרוב אהבה.
אין לי את היכולת להתמודד עם קבלה.
אני רואה דמות מכוערת במראה.

עכשיו, מאחר ואני כזו לוזרית אין לי את האומץ אפילו לקחת את החבל. ולמה?
מפני שאני ילדה מפונקת שגם בהתאבדות צריכה תנאים סוציאלים.
אני כ"כ פחדנית שאין לי אומץ להתמודד עם הגסיסה.
ומה יהיה? שוב אני אאכזב את כולם? שוב אני אצא פחדנית שבורחת למקום קל?
והכי אמיתי שיש...
אני כ"כ לוזרית, שאני בטוחה שגם אם היה לי את האומץ לעשות את זה, הייתי נשארת נכה .
ואתם כבר יודעים שמי שמדבר בעצם לא עושה....

אז כל מה שנותר זה:
לראות שהשמש עדיין זורחת...

שבוע טוב ופורים שמח

Zarial(מתחלפת) - את יודעת מה.....
את צודקת לחלוטין
ואני אסביר למה
כי את חושבת שאת לוזרית – משמע – את לוזרית

אחלה הבנו את זה

מה נותר לך?
לשנות את זה
כי בעצם הגעת לתחתית ומשם יש שתי בחירות
א' לשאר שם למטה ולרחם על עצמך
ב' לקום ולעשות משהו בנידון

אני בטוחה שעם הזמן את תעשי את הבחירה הנכונה לך

....." הלב שלי שרוף מרוב אהבה.".....
זה בעצם מסכם את כל הפוסט הזה
בובה
הוא לא שרוף הוא רק נכוה וכואב כי זה משהו הפצעים עושים – כואבים
תני לעצמך זמן
תני לחברים שלך להיות שם בשבילך
תני למשפחה שלך להיות שם בשבילך
כי
מישהו שרוצה לתת קודם כל צריך ללמוד לקבל

אוהבת
נשיקות

לפני 17 שנים

צ'יטה(שולט) - האמת.... את באמת לוזרית.

אני לא מסכים עם זריאל המקסימה, אל תתני לכולם להיות בשבילך. תהיי את בשבילך, קודם כל. רק אז, החברים באמת יעזרו לך, גם.

שתי סטירות מצלצלות, חברה שלי. אוהב אותך מאד. למרות שבוחר לחכות, שנתקרב חזרה.
שתדעי, שאני לא מוותר עלייך, במיל.
חיבוק גדול, כזה כמו שאת אוהבת.
ונשיקה בתחת שלך
}{

לפני 17 שנים

Whip(שולט) - עם כזאת תמיכה כמו שלמעלה...אין סיכוי שתפלי.
הם לא תומכים בך...
הם גוררים אותך מהשערות,
קיקינג אנד סקרימינג,
לאור היום.

מאחל לך טוב, למרות שלא מכירים,
ואכן אהבה משנה את התמונה מקצה לקצה.

אז
החלמה מהירה,
מציאת אהבה טריה וטעימה
שתאוורר את חדרי הלב
תנקה את הקורים מכל מיני מקומות
ותאיר פינות אפלות.

מקווה לקרוא פוסטים יותר שמחים בהקדם האפשרי

לטיפוך המהיר אודה
W. hip
:)

לפני 17 שנים

momi(שולט) - כיסונית יקירתי,
לוזרית-את לא, אבל אני לא מתווכח.
כל אחד מחליט את ההחלטות שמעצבות את דמותו במראה.
אני מסכים עם קודמיי, את אכן במקום לא טוב, ומקווה שתשכילי להשתמש בכוח שנותנים לך, ובעיקר בתובנות החזקות שלך להתרומם מהמקום שבו את נמצאת.
ויאללה קובעים התנתקות? גם לי מתאים קצת חופש, שמש ים, ובחורה עם אריזה יפה :)
יאללה קחי את עצמך בידיים ותתחילי לחבר בחזרה את הפאזל של החיים שלך.
לא אגיד לך תסתכלי על עצי הכוס המלאה, כי אני מאמין שצריכים להסתכל על חצי הכוס הריקה ולחשוב איך ממלאים אותה גם.
נדבר.

לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר

הרשמ/י התחבר/י

כיסונית

תלויה בין שמים לארץ

לקחת חבל...