מישהי כתבה לי על הפוסט היכרות הזה שאני נראית כמו מישהי שכיף לדבר איתה וזה עשה לי לבכות קצת. זה די מדהים כמה הערך העצמי תלוי באנשים סביבך. אני מרגישה לפעמים כל כך לא מעניינת ולא חכמה בלימודים. הצורך הזה תמיד לעשות משהו מקורי ומעניין ולהגיד את הדברים החכמים והמעניינים. זה לא רק בלימודים, אני יודעת, זה משהו שמלווה אותי כל החיים שלי, הצורך הזה להיות מעניינת. וזה הזיה שאני מרגישה לא מעניינת כי לפעמים יש לי glimpseים קטנים כאלה של הסתכלות מהצד ואני רואה שאני מעניינת ממש, ויש לי דברים חכמים ומעניינים להגיד, והאמנות שאני יוצרת יפה ומעניינת. אולי מרוב שכל החיים שלי ניסיתי להיות מעניינת אז זה קרה, להיות מיוחדת, ואולי זה פשוט מי שאני. ועדיין, אני יכולה להרגיש כל כך קטנה וחסרת משמעות לפעמים. כל הזמן צריכה להוכיח. אולי בגלל זה אני בעשייה מתמדת, כל הזמן יש לי מה להוכיח, ואני אף פעם לא מצליחה להוכיח אותו. כמה מעייף וכואב זה.
לפני שנתיים. 13 בנובמבר 2022 בשעה 22:43