הרבה פעמים זה מטריד אותי שרוב האנשים שאני מכירה ופוגשת ביומיום, אני לא יודעת איך הם נראים כשהם גונחים. אני מכירה אותם בכל מיני סיטואציות ורגשות שונים, אבל לא איך הפרצוף שלהם נראה כשהם גונחים, איך הגוף שלהם זז, איך הקול שלהם נשמע.
האמת שזה לא רק עם גניחות, יש הרבה אנשים שאני לא יודעת איך הם נראים כשהם מאד כועסים למשל. או מאוכזבים מאד, או מאד מאד שמחים. בכללי, יותר רגשות קצה. כמובן שככל שההיכרות עמוקה יותר אני מכירה אותם ביותר גוונים ועל ספקטרום רגשי רחב יותר. ועדיין, את רוב האנשים אני לא מכירה גונחים.
האמת, אני חושבת שכרגע אני לא פוגשת ביומיום שלי אף אחת שאני יודעת איך היא גונחת.
היום תפסתי מישהי בלימודים שהייתה לי אינטואיציה שתהיה פרטנרית לשיחה על סקס במופע. דיברנו על זה שגם ככה כולנו רוצים לזיין את כולם כל הזמן, אבל למה אף אחד לא מדבר על זה? ובטח שלא אף אחת. חשבתי נניח על הבחורה הזאת מהלימודים שלי, למה אני לא יכולה לבוא להגיד לה שאני נמשכת אליה ולהציע לה לחקור יחד? זה דבר מעניין להביא חרמנות לבמה, סקס לבמה, לגרום לקהל להיות חרמן, להתחרמן מהקהל בתור מופיעה.
זה מביא אותי לשאלות בנוגע למתי משהו נחווה כפולשני, חודרני. מתי האנרגיה שלי או המילים שלי יכולות להרגיש כמו משהו שמנסה לקחת משהו מהצד השני, ומתי הן יכולות להרגיש כמו הזמנה, כמו הצעה. הו זאת שאלה ממש מעניינת שעלתה לי עכשיו ברגע זה. להסתכל על מיניות מפרספקטיבה של הצעה. זה מעניין גם בהקשר של מופע, שאלה שמטרידה אותי היא - אם אני אאונן על במה, האם זה לא יטריד את הקהל שלי? יכפה עליהם משהו? ופתאום אני חושבת, מה אם אני מציעה להם משהו? מזמינה אותם למשהו? זאת התבוננות שונה על האנרגיה. מעבר לזה, שאני בתור קהל הייתי שמחה מאד להסתכל על מישהי מזדיינת על במה, זה מעניין אותי. האמת שזה גם לא רק בתור אומנית מעניין אותי (טוב ברור), גם במסיבות אני מאדד נהנית להסתכל על אנשים. אני בכללי אוהבת להסתכל על אנשים, להתבונן, גם כשזה לא קשור למיניות.
התחלתי לחפור פה הרבה על אמנות אני מרגישה. אני לא בטוחה שזה הפורום הנכון אבל זה בכל מקרה מעניין לי לכתוב על זה. המוח שלי עובד הרבה מאז שחזרנו ללמוד ואני מרגישה שחסר לי עם מי לדבר על הדברים האלה, לחלוק את המחשבות האלה. היום שמחתי מאד על השיחה עם הבחורה מהלימודים, הייתה לי תחושה שהדברים האלה מעניינים גם אותה וצדקתי, והיא הייתה פרטנרית מעניינת לשיח.
בכל מקרה, מסתמן שאני הולכת לגנוח מול הכיתה שךי והמורה שלי בעוד כמה ימים תוך שאני מביטה להם בעיניים. נראה שאין דרך לחמוק מזה. אני מאד לא רוצה לעשות את זה וגם זה מרגיש שאין לי ברירה. מרגיש שזאת הזדמנות טובה לחקור את הדבר הזה. הרבה זמן שאני רוצה לגנוח על במה. גם לאונן אני רוצה אבל אני עדיין לא שם. זה מלחיץ אותי ברמות ומביך אותי נורא, להביא את המיניות שלי מול קהל. יש שם מישהי שאני בעניין שלה, יש את הבחור המתוק שזה בטוח יביך אותו נורא, יש את המורה שלי שפעם הייתי קצת מאוהבת בה ואין לי מושג איך היא תכיל את זה. ואחר כך איך בכלל אמורים לנהל על זה שיחה? אינני יודעת. למה אני עושה את זה לעצמי זה לא ברור לי.