האמת שזה עוזר לי
לכתוב פה
לרוב אחרי שאני כותבת אני מצליחה לעשות משהו
או להבין משהו
כתבתי לחברה טובה וביקשתי שתבוא, היה לי נורא קשה לשלוח את ההודעה, זה התערבב עם הכאב ותחושת הלבד ובכיתי נורא, אבל הצלחתי לשלוח
היא התקשרה אלי ובכיתי בטלפון ואמרה שהיא מסיימת מאוחר בעבודה רחוקה אבל היא תביא לי בבוקר מרק ושהלוואי שיכלה להיות איתי ושהיא אוהבת אותי
אמרתי לה כמה היה לי קשה לכתוב והיא אמרה שזה ריגש אותה שכתבתי לה
ודיברתי עם אמא שלי ובכיתי עוד, נמנעתי מלהיעזר בה היום אבל שחררתי ודיברתי איתה
כנראה שלא הגיוני ללכת מחר ללימודים במצב שלי
אני אכתוב מייל להנהלה ואבקש לעשות איתם שיחה ואסביר את מצב החיסורים שלי
ונראה לי שאני הולכת להוריד עוד כמה דברים ממני, חזרה מחר של חברה, וגם נראה לי שאני אגיד למי שהזמנתי לעבוד איתי על היצירה שלי שנשים את זה על הולד בינתיים ואולי נחזור לזה בסמסטר הבא. אני צריכה להקל על עצמי כמה שאני יכולה.
וכל היום אני שוכחת שקבעתי עם מורה לדבר על התהליך שלי בטלפון וכל היום אני מזיזה אותה ברגע האחרון. זה דבר קטן וחסר משמעות אבל זה מעיד על הפחד שלי לאכזב אנשים. אולי פשוט אכתוב לה שעברתי היום משהו ושנדבר מחר.
אני הולכת לחפש אם יש בוולט משהו שאני יכולה לאכול
בא לי חיבוק להרפות בתוכו
ואוכל בבטן שלי