שדה פרחים

השבועיים האחרונים הפכו אותי לכל כך רכה, כל כך חשופה, כל כך עצב חשוף בעולם

כל כך הרבה בכי ושוב בכי ועוד בכי

לא בטוחה איך לצאת שוב לעולם ככה, להתערבב בו

אבל יש כמיהה

לגעת ולהינגע

חושבת על כמה חוזק יש בלהיות פגיעה

על לפגוש את העולם בפגיעותי

בשלמותי

על למשוך את האנשים שיכולים גם הם, לפגוש אותי בפגיעותם

ועל כמה שאין בי כוחות להתאמץ שזה יקרה

להתאמץ ליצור קרבה או חיבור

רוצה לשהות ולחיות בפגיעותי ולמשוך אלי את מי שמסוגל לשהות איתי שם, להתפלש איתי שם, לשמוח איתי שם

כמה אני עייפה מהמאמץ

וכמה חיים יש בי, שרוצים להחיות