הגענו למאני טיים של סוף הסמסטר
הבצפר מתחיל לרתוח
קבעתי היום 2 חזרות עם חברות, שהן יגיעו לחזרות שלי ויעזרו לי
אני לא ממש יודעת מה אני אעשה איתן אבל אני מרגישה שאני לא מסוגלת יותר לבד אני חייבת להכניס אנשים לסטודיו שלי
מסתובבת הרבה עם השאלה, איך ליצור עם פחות מאבק
איך להיות יותר בחוויה של גילוי וסקרנות ופחות בחוויה של מאבק לייצר ולהפיק תוצרים סופיים
איך אני עושה שיהיה לי כיף ליצור אמנות כי אני סובלת הרבה יותר מדי מהזמן ולא בשביל זה אני משקיעה את כל הזמן והחיים שלי
עוד משהו מעניין
אחת העבודות שלי מתחילה להעיק עלי
ואני מזהה דפוס מפעם, של לרצות להתפטר, אבל לפחד לאכזב את מי שמעלי
עכשיו זה עוד יותר בגלל שמדובר בעבודה צמודה ביחד
אבל אני כבר מתחילה להרגיש יחסית סלידה, ממנה, מהעבודה
היא שלחה לי עוד תאריך וישר התגובה שלי היא אנטי, וצורך מאד לרצות
מצד שני זה כן משהו שיהיה טוב לרשום בקוח שלי, ולצבור בו ניסיון, ובתחום הזה זה יהיה מצוין שהיא תעביר את שמי הלאה לחבריה שיחפשו
אבל האנטי הזה שיש בי הוא חזק
ועוד משהו
אני לא בטוחה מה זה, אבל כבר כמה ימים שאני מסתובבת בתחושת ערגה או התרגשות מדמות נשית
אני לא יודעת אם זאת דמות מהפנטזיות שלי והיא קיימת רק בדמיון, אולי הדמות הבדיונית שאני כותבת עליה
אבל יש בי התרגשות מסוימת כמו שיש מאינטראקציה עם אישה
רק שאני לא באינטראקציה עם אף אישה
אולי גופי חוזה את הבאות ומתכונן
אולי אני פשוט בפנטזיות חזקות יותר בימים האחרונים, על שולטת, אישה שמבוגרת ממני, חכמה וחריפה, שתזיין לי את המוח ואת הגוף
אבל בעיקר את המוח
אבל גם את הגוף