1. למה החיים שלי נעים בין משמעת עצמית קיצונית להתרופפות מוחלטת? רוצה עוד צבעים. כן, כן, יודעת שזאת אמירה שהיא לא נכונה תמיד, יודעת שיש עוד צבעים, יודעת. ועדיין.
2. למה הפסיכולוגית שלי שאלה אם היו סמים בשבוע ההתהוללות שלי? היא יודעת שאני לא עושה ושאני ממושמעת. זאת ועוד, אף לא טיפת אלכוהול (שתיתי שלוק באחת המסיבות וסה טו) ואף לא סיגריה. לרקוד 5 שעות היה על אנרגיות טבעיות נשמה.
3. אני לא צריכה ניתוח. חוזרת אני לא צריכה ניתוח. טפו טפו, טפו טפו.
4. השיער שלי לא היה כל כך ארוך כבר כמעט חמש שנים. אני אומרת את המשפט הזה כבר חודש, אבל בימים האחרונים התחלתי להרגיש אותו כשאני מעבירה אצבעות בין השיערות. אני חושבת שיפה לי ככה. אף פעם לא הסתדרתי עם שיער ארוך, אני שונאת שדברים נוגעים לי בפנים, ואף פעם לא הייתי בת שידעה להסתדר עם שיער. משהו בזה שעכשיו הוא התחיל בגלח וצמח מאפשר לי להתחבר אליו אחרת, גם מבחינת האורך, גם מבחינת הנראות. וגם מבחינת המגדר. אני חושב שבגלל שיש לי יותר חיבור לצד הגברי שלי בשנה האחרונה, מתאפשר לי להתחבר למאפיינים פרפורמטיביים נשיים יותר ולהיות שלם עם זה. אפילו שחצי מהזמן אני מרגיש שאני מאריך שיער כמו בן וזה נעים לי. מעניין מתי ימאס לי ואני אשלוף שוב את המכונה. בינתיים מאז יוני היא בארון, זה מרשים.
5. כשהתחלתי להיכנס לבדסמ בקיץ השתעשעתי במחשבה לגדל שיער בשביל שיהיה לשולטת שלי במה לתפוס. אני אוהבת את המחשבה הזאת. השיער שלי ממתין.
6. לא מזמן הבנתי שאני רוצה להיות משוייכת. להגיד זאת בקול מביך אותי. יש במבוכה הזאת משהו נעים. הציפור החופשייה והפוליאמורית שבי מבולבלת מהרצון הזה, אבל אני חושבת שהם לא בהכרח סותרים זה את זה. בעקבות אחת המסיבות עלה לי דמיון של להיות לרגליה בפומבי, שכולם יראו אותי קטנה לעומתה, שזה יהיה מונכח. להביט בה מלמטה בעיניים נוצצות ושלא יהיה לי אכפת מאף אחד אחר, ואם אתבייש היא תהיה שם להזכיר שאני הכי יפה כשאני ככה, במקום הטבעי שלי. להיות לרגליה ושכולם יראו שאני שלה. אני קוראת שוב את מה שכתבתי וחושבת שזה מקסים.
7. שאלתי מישהי מה חשוב לה שיהיה בבדסמ והיא אמרה אהבה. לא חשבתי שזו תשובה אפשרית. נראה לי שאני מאמצת.
8. כולם רועשים לי רועשים לי הנה עכשיו אני שומעת את השותפה שלי דרך החלון ובא לי שהיא תסתום ובא לי שכל העולם יסתום ובא לי לבלות יומיים בחדר שלי במיטה בלי בני אדם. נראה לי תסמיני טרום וסת קשים. לא חווה את זה ככה לרוב. או שאני לא שמה לב?
9. עלתה לי מחשבה שזה לא משנה מה אני אעשה, מה שצריך לבוא יגיע בזמנו. האישה שלי תגיעה בזמנה. יש לי אפס שליטה על הסיטואציה. זה מרגיע. מוריד לחץ. מאלץ אותי לתרגל סבלנות ואני לא חושבת שזו תכונה שניחנתי בה באופן טבעי.
10. מאחלת לי להיות איפה שאני. כל הזמן להיות איפה שאני. שוב ושוב להיות איפה שאני. לא איפה שהמחשבות. איפה שאני. או שכן איפה שהמחשבות אם זה איפה שאני? תמיד הייתי מתחכמת. להיות איפה שאני.
11. היום הייתה לי מחשבה על אנשים מכאן שאזמין לראות את הפרויקט סופשנה שלי וזאת הייתה מחשבה חמודה.
12. הפסיכולוגית שלי דיברה על המהלך של לעשות קודם ולא לחשוב קודם. שלרוב אני לא ככה, לרוב אני חושבת ומנסה להבין ולדמיין ולהבין ושוב להבין. ויש פעמים מסוימות שאני מצליחה קודם לעשות. זה משהו שהבנתי האמת לפני כמה חודשים, כתבתי במחברת "כשאני חושבת במקום לעשות אני סובלת". זה היה בהקשר של ליצור. כן, זה נכון. אני צריכה לעשות יותר ולחשוב פחות. הקללה של המוח הזה שאני נושאת בגולגולת.